למען הסדר הטוב, הייתי בשוק פעמיים – בפתיחה, 1.10.09; ושבוע לאחר מכן, 8.10.09. אני מחבב מאוד את שוק האיכרים, וקרה המקרה והוא הגיע לעירי.

מה קורה שם ? (ביקרו: אסף שוחמי ושלי אנשל)

גילוי נאות – עפרה בל, מנהלת מינהל אזור התעשייה של הרצליה פיתוח, ואני, מכירים עוד מהזמן שעבדתי בבית הקפה. היא אישה מאוד נחמדה, והיא שותפה להבאת השוק להרצליה, ועל כך כל הכבוד לה (ועל עוד דברים שעשתה, כמו פיתוח החורשות באזור ותיבות הקינון). איני עובד שלה או בשבילה.

שוק האיכרים הוא יוזמה שמצליחה למדי כבר זמן מה. בת"א הוא בנמל בימי שלישי (15:00-20:00) ושישי (8:00-15:00); ברעננה בשישי (8:00-15:00); ועכשיו גם בהרצליה – באזור התעשייה. אני גר בהרצליה, אני נוטה לפקוד מדי פעם את ה'סניפים' האחרים, אך עתה כשזה כאן בעיר, סביר להניח שאבוא הרבה. בשוק אין תוצרת אורגנית – חבל – בשווקים האחרים לרוב יש – אבל בכל זאת תוצרת טובה, מיוחדת וטרייה למדי ששווה לבוא עבורה. בשוק יש כ20-25 דוכנים, חלקם מתחלפים מפעם לפעם, רובם הגדול מכילים תוצרת חקלאית ויש גם דוכני גבינות (שביל החלב), זיתים (ממעיליא), שמן זית ומוצריו (אוליה), דודו אוטמזגין (הידוע מחיפה), ושתייה (ליקרים, בירה).

השוק מכוון לתושבי הרצליה בלבד ושם הוא זוכה בעיקר לפרסום, ולכן גם לאנשי הסביבה (הרבים) יותר אקולוגי יחסית לבוא אליו, שזה כבר טוב. הכי טוב להגיע לשוק בתחבורה ירוקה – אופניים, סקטים וכיו"ב (אני נוסע בסקטים, זוגתי באופניים) – יש שבילי נסיעה ומדרכות כמעט בכל מקום. בתחבורה ציבורית אפשר להגיע בקווים 13 (עד לאחר צומת הסירה, ולהמשיך ברגל), 29 (לרדת לפני מחלף הסירה ולהמשיך ברגל), וקיימים גם קווים נוספים שפחות תדירים. המלצה אישית חמה – לא להגיע ברכב – בשעות שבהן השוק פועל, יוצאים הביתה כל עובדי ההיי-טק בציי הרכב שלהם וסותמים את הכבישים. אם בכל זאת בחרתן רכב – פנייה שמאלה ברח' הסדנאות (הראשונה האפשרית לאחר מחלף הסירה), ישר ושמאלה בכיכר לרח' החושלים ושם לחפש חנייה באזור (החנייה בתשלום או בחניונים בתשלום, חניוני חינם קיימים באזור ומהם הולכים קצת יותר ברגל).

אז מה בתפריט ?

בשבוע שעבר, פגשנו את שני עוגן שמוכרת צמחי מים. שני היא בוגרת קורס פרמהקלצ'ר ב' של עץבעיר, ותמיד משמח לראות יישום של ידע בשטח. המכירה מתבצעת בשיתוף עם תיכון על"ה (תיכון ופנימייה בהרצליה), שתרמו את הצמחים לעניין. אין ספק שמדובר בדוכן שפחות מתחבר לשאר התוצרת החקלאית, אבל זה אחד הדברים היותר טובים ששוק מסוג זה מסוגל לספק – אפשרות לשני להגיע לקהל שלא תזכה לו כל יום, ואפשרות לקהל להגיע לשני. שני מופיעה כאן בתמונה, ובנוסף מופיעים גם חלזונות וחיות מים שבאות עם הצמחים. המחירים לא בשמיים, אבל לא קניתי – אצלי בבית יש צורך בהיערכות מוקדמת לכך. אבל גיליתי שלא חייבים בריכה בשביל צמחי מים, הם יכולים לגדול גם באגרטל. השבוע לא מצאתי את שני, אבל אני מקווה שתחזור.

בנוסף, הכרנו את ליאוניד מחיפה, איש מבשלת "ליבירה". ליאוניד ושותפו מוכרים כאן בירה בבקבוקים – 15 ₪ לבקבוק 330 סמ"ק – ומהחבית – 15 ₪ לשליש, 20 לחצי ליטר – בשני סוגים: ESB – בירת לאגר בהירה; Porter – בירת לאגר כהה. ליאוניד מאוד חביב, הסביר לנו על הבירות באדיבות רבה. הוא אמר שבשלב זה הוא לא מוכר ישירות (מהמבשלה עצמה) אלא רק באירועים וגם לפאבים באזור הצפון, אבל עוד חזון למועד. אנחנו אוהבים מאוד בירה, קנינו כוס אחת של חצי להתרשמות. טעים !

הדוכן של ליאוניד נשאר גם השבוע, אך הוא עצמו לא היה שם.

השבוע, פגשנו את רפי ועדה ממושב לימן שמוכרים פירות – מנגו משלושה זנים לפחות, אבוקדו, וגם ביצי דרקון ופיטאיה. אני בטוח שהתהייה עולה מהשניים האחרונים, ולכן הסבר: יש קקטוסים שונים שמפיקים פירות אכילים וכולם בני אותה המשפחה (סברס הוא קרוב משפחה גם כן, למשל) וטעם דומה שנע בין חמוץ למתוק, תלוי בפרי. מבפנים הם מזכירים קיווי רק בצבע שמשתנה מפרי לפרי – ביצי הדרקון לרוב אפורות מבפנים, גם חלק מהפיטאיות, ויש גם פיטאיות שבפנים הן צהובות או ירוקות (אפשר לזהות לפי הקליפה שבצבע דומה). אנחנו קנינו את אלו הסגולות מבפנים, והן מופיעות בתמונה. מאחר ותנאי הגידול בארץ לא תמיד מתאימים, הפירות האלו יקרים – 20 ₪ לק"ג – שילמנו 22 ₪ על שתי חתיכות בלבד. אבל – שווה כל ₪ ! הפירות גדולים מאוד, טעימים מאוד וניתן לחלוק בהם.

בעודנו משוטטים בשוק, חיפשנו את החבושים משבוע שעבר ומצאנו אותם אצל בחור ממושב שעל, שגם מוכר פטל ותותים, אבל החבושים מעניינים יותר. למקרה ושוב לא זיהיתן על מה אני מדבר – חבוש הוא קרוב משפחה של התפוח והאגס, גם דומה להם במקצת, אך לו צורה לא אחידה, גדול יותר, והוא גם פלומתי ומאוד קשה, ומופיע לקראת ראש השנה. אני בא ממשפחה של יהודי ספרד וזהו מנהג לאכול לפתן וריבה מחבושים בראש השנה, וכך עשינו (המתכונים יסופקו לפי דרישה). את החבוש קוטפים לפני שמבשיל, מאחר ויש לו נטייה גבוה למשוך זחלים לאזור הקליפה, ולכן יש צורך לבשל או לאפות אותו. אם הוא בשל, אין לו פלומה וניתן לאכול אותו נא (ולהיזהר מהזחלים). החבושים עלו 8 ₪ לק"ג, מחיר סביר בהחלט (שילמנו 9.5 על 4 חבושים גדולים, בערך 1.2 ק"ג), והם מופיעים כאן בתמונה.

תחנה נוספת היא תירס 'גילי'. אנחנו לקוחות קבועים וקונים את התירס המופלא ב'סניפים' האחרים של השוק (ולפעמים גם בסופרמרקט, אם כי הוא פחות טרי שם). מגש עולה 15 ₪, לא זול בכלל, אך לפעמים גם יש הנחה למי שקונה יותר (2 ב25, 3 ב35...), ויש בין 5 ל 9 קלחים (תלוי בגודל). בכל מקרה, מדובר בתירס מזן מתוק שאי אפשר לעמוד בפניו. אפשר לאכול אותו ישירות, מבושל או על הגריל. נמכרים גם מחזיקים לתירס וגם קלחים חמים לאכילה במקום. המוכרת זיהתה אותנו משבוע שעבר, ושאלה אותנו איך היה התירס. אין ספק שהרבה יותר נחמד שנוצר קשר, גם אם רגעי, בין המוכר לקונה. קיבלנו ממנה המלצה לבשל קצת את התירס לפני הגריל. התירס, כצפוי, חוסל ולכן אין תמונה ועמכם הסליחה.

על פניו מדובר באירוע חיובי מאוד שמכוון בכיוון טוב, בדומה לשווקים בת"א ורעננה. אך, כמו בת"א (ולא כמו ברעננה), השוק צפוף למדי – אם ירווחו בקצת את הדוכנים, יהיה יותר מקום לאזרחים ללכת מבלי להיתקל אחד בשני. גם כך הוא יושב על חלק מהחניות שברחוב, והדבר אפשרי. דבר נוסף – ההגדרה ל'תוצרת מקומית' קצת עמומה – אם 'מקומי' זה מדינת ישראל, זה בסדר. אך לא מעט מהדוכנים, כולל אלו שציינתי למעלה, בכלל לא מהאזור הקרוב. בסה"כ זה לא כזה רע, העיקר שהם באים, אבל זה דבר שיש לשים לב אליו. המבחר בשוק גדול מאוד, בעיקר החקלאי (כולל דוכנים 'תחליפיים'), ואני בטוח שאפשר גם להכניס דוכנים נוספים של תוצרת אחרת (כמו זו של שני למשל).

ובסה"כ – על הכיפאק ובהצלחה !

שוק האיכרים – 'סניף' הרצליה, ימי חמישי באזור התעשייה הרצליה פיתוח, רח' שנקר פינת רח' החושלים, 15:00-21:00.

תגובות

הי זו שני אני חייבת לתקן - המכירה היא של תיכון על"ה ולא בשיתוף איתם. זה רק מקרי שלא היו איתי תלמידים (היה זה ערב חג וכולם טסו הביתה) אבל אני בסך הכל העמדתי את הדוכן כאחראית על חממת הצמחים והדגים. לכן הדוכן והתוצרת ( או הכסף..) אינם שלי ( כמו כל שאר הדברים בעולמנו ). תודה על האזכור הנעים ומקווה שהשוק באמת ימשיך בהצלחה

-- שני מזלי, 10/10/09