גלעד מרגלית הוא חבר של העץ, ומורה פרמקלצ'ר מהוותיקים שיש לנו כאן. הוא ממש מלווה את התנועה בארץ כמעט מההתחלה, ויש לו קורס מתלמדים נודד ומרתק, עכשיו במחזור שני. כמו במחזור הקודם, עץבעיר נמצע על מפת הנדידה של הקורס ואנחנו מברכים.

אז ביום רביעי, הצטרפו גלעד ומתלמדיו לרון אורן שלימד שיעור בבנייה בבטון במסגרת קורס השיפוצים שלנו. אחרי החלק העיוני, פרצו המתלמדים יחד עם משתתפי הקורס, בעבודה נמרצת.

מסביב לערוגת הספירלה רוצפו מרצפות שחיכו זה זמן רב לרגע המאושר הזה, ומסביב לעץ הוושינטוניה, הוקם תיחום מלבני סילקט ובקבוקים. הלבנים, כמו הבקבוקים, היו מונחות כאבן שאין לה הופכין, כבר יותר משנה. אין לתאר את תחושת הפלא, כשערימה של משהו שנראה כמו בלאגאן, ממלאת את ייעודה.

את הלבנים קיבלנו בירושה מגן הילדים הסמוך שעבר שיפוצים בשנה האחרונה. הבקבוקים נאספים מחברים של העץ שמגיעים לפה עם שלל שאריות שאין להם כתובת טובה אחרת.

והמתלמדים? אחרי העבודה בגינה, הם הצטרפו למי שעסק בתפירה בסלון, לסדנת מיטפח קצרה שבו למדנו איך עושים שייק מקשיו, בננות, אננס וירוקים, ואחרי שכולם שתו לרוויה מהשייק, ישבו לארוחת צהריים דשנה, ואחר כך, שיחה על אקולוגיה עירונית ומה עץבעיר עושה בנידון.

כולם הלכו לישון אצל מארחים תל אביביים, וגם אני הלכתי, עייפה ומאוד מאוד מרוצה! תודה!!

תמי