15/07/10

קריאת ספר II

בִ-13/7/10 התקיימה קריאת ספר בפארק קריית ספר.

תודה מקרב לב לנגנים: יפעת צור בקרן יער, איזבלה ארדנונג בכינור וּמאור רוזנברג בקונטרבס.

תמונות, כולל ביקור ראש העירייה, ניתן לראות כאן.

תודה מקרב לב למשוררים. השירים שהוקראו מפורטים להלן:

The Sandbox, מתוך Jesus was way cool מאת John S. Hall, שהִלחנתי/עיבדתי לדקלום יחד עם עידן בינשטוק והִקדשתי לפארק שכולו ארגז חול אחד גדול:

And I would go every day almost to the sandbox
And ‘cause I loved the sandbox so much
And ‘cause I had my pail and my shovel
And and my shovel

And I would play in the sandbox
And it would be so fun
And I would make mountains in the sand
And I would have so much fun

And and but one day I went to the sandbox
And it was so sad
And I cried and I cried and I cried, because
Someone took a doody in my sandbox
Someone took a doody in my sandbox

And that was so bad
And that was so disgusting
And how could they do that
And and that was so bad

And and I didn’t see it
And and I sat down right in it
And it felt squishy and I got up
And I cried and I cried and I cried

And why didn’t they clean up after themselves?
Why didn’t they clean up the mess?

And now my pants are dirty
And I’m crying and I’m crying and I’m crying
And I’m never going to the sandbox again
I’m never going to the sandbox again
And I hate everybody
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
"שיר הסביבתן המרוסן", פראפראזה, שכתבתי על-פי "פנס בודד" של חיים גורי וסשה ארגוב:

היֹה היה צינור בִקצה חצר
ועל ידו שחר הג'יפ לו מהרהר
חשב: הן לא תזיק לי איזוֹ השפרצה
קרץ לִבעליו והזרימה פרצה
רק עוד רגע, גברת
רק שנייה אחת
וַהֲרי כינרת
לנו רק אחת
לא רציתי להבהיל אותה כאילו
ואז היא חייכה אליי אפילו

היֹה היה שדה לפני שנים
וּבו צמחו פרגים, חוחים וסביונים
הגה קבלן חזון מזומנים
וּבשדה עכשיו הבנאים בונים
רק עוד רגע, מלך
עוד שנייה אחת
לשדה יש ערך
לא כספי בלבד
לא אמרתי שבבניינים אין טעם
השאירו פינה אחת כמו פעם
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
שיר, שהִקדשתי לאנשי הֶחזון, הרואים את הפארק בעיני רוחם:

אינך רואה את העץ?
דמה שאתה אדמה
ואין עצים
דמה שאתה זעקה
וּבא לקראתך אדם
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
שיר, שהִקדשתי לעצים שבפארק:

מול גובהו של העץ
איך אעז
לא לרצות
מול יופיו של העץ
איך אעז
לא לרקוד
מול סבך ענפיו
איך אשאר בחוץ
נוכח שלכתו
איך לא ארוץ
לחבקו
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
ושיר, שהִקדשתי לפיקניקים ביום חול, וּשמו: "פיקניק בשבת":

שבת שלוש ועוד כמה דקות
זוֹ שעת החלילים בצמרות
מרחפים על מחצלות
בלי באס בִשני קולות
פשוטים בלי תחבולות
עוד שמש-תְכול-תקוַות-
גובה-פנאי
לָבטח משגַחַת
עוד עתיד מעשיי
ואז צינת בין הערביים
כל זאת תחרוט וּתגלף
וּבְחסות מנהֶרֶת צליל
שבא עם מלל מלטף
נחמוק צלולים
ושוב לא נסלף
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
נעמה גורדון ביצעה בווירטואוזיות שירוקקאו בהשראת אריק קלפטון
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
עידן בינשטוק הקריא את שירו דלהלן:

אני מודה ממעמקי הלב
לבורא עולם
שעודני שלם
שעודני קיים
מעולם של בתי כנסיות
מלא צימאונות
מול סלע יבש
כותב שיר על עץ
בחירתי היא שתקבע את הבאות
ללא מסכות
חופשי מתפילות
לא משוחרר מתהילות
רואה פעולות
מפענח עילות
ואסיר תודות
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
זאב רינת הודה בשירו, שהוא אדם רגיל, ומיד אפשר היה לשמוע, שזוֹ איננה כל האמת...
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
וניבה ברמן שִּירְעְצָה (שיר-עץ) אף היא (והוציאה לי את המלים והֶעלים מהפה):

חודר אליי עץ
קנה וושט
נושפות שואפות ירוק - עיניי
ריאות מתבשמות להן
גזע בשידרה דוחק
עלווה הולמת
שורש לרגליי

חודרת אל העץ
דוחקת בגזע
עיניו סוגרות עליי
סופרות אותי
קרירות עצית
אי שם עלווה נכספת
ושורש מגבה את צעדיי
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
כיאה לאירוע קהילתי, הצטרפה באופן ספונטני קרין כהן מתוך הקהל המקומי והִקריאה שיר משלה, שגם עליו שרתה רוח ההתפעמות והתודה.
-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-;-
לאחר המפגש שלחה אליי לימור בייגל, שנכחה שם, שיר, שכתבה בהשראת המפגש וּבמקצב ג'אזי:

יש לי געגעועים לאדמה
יש לי געגועים לאדם... אההה
אני באתי לכאן וראיתי ת'אספלט
ויש לי געגועים לאדמה
האספלט הזה קשה לי
האספלט הזה כואב
האספלט הזה רע לי
סותם לי את הלב
אז יש לי געגועים לאדמה
יש לי געגועים לאדמה
יש לי געגועים לאדם... אההה
אני באתי לכאן וראיתי ת'אנשים
ויש לי געגועים לאדם... אההה
אדם חופשי לגמרי
אדם עם לב פתוח
אדם שמשתף אותי
שמרגיש את הרוח
אז יש לי געגועים לאדמה