לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > עשי זאת בעצמך >‏ ערימת קומפוסט
נושאים בענף

23/02/11
ערימת קומפוסט

ערימת קומפוסט היא הדרך הקלאסית לעשות קומפוסט. הרעיון פשוט: זורקים וּמכסים. מחקים את הטבע, שבו חומר אורגני מסוגים שונים מצטבר על האדמה והופך לרקבּובית. רקבּובית, אגב, היא מלה מהתלמוד, שמשמעותה בימינו היא התהליך הטבעי הנ"ל. בימים אלה שוקדת האקדמיה ללשון העברית על מלה עברית ל"קומפוסט", שהוא הטכנולוגיה של בני אדם למחזור אשפה אורגנית, טכנולוגיה נאותה, כזוֹ, הפועלת בהרמוניה עם הטבע.

אז איך עושים זאת?

הרעיון אמנם פשוט, כאמור, אך כשיורדים לפרטים, יש כמה וכמה דברים לשים לב אֲליהם.

וּבכן, ערימת קומפוסט תופסת שטח של כמטר על מטר. הקצו שטח בגודל זה על אדמה, כי התהליך מסתמך על בעלי חיים רבים וּמגוונים, שיגיעו מתוך האדמה. הקצו שטח נוסף באותו גודל לַעֲרימה שנייה, שתשמש אֶתכם, לאחר שהראשונה תתמלא ועד שתבשיל.

רצוי למקם את הערימה בצל להפחתת ההתייבשות.

אם מוצאים צורך אסתטי בדבר, ניתן לתחום את הערימה מהצדדים וּמאחור. מקובל לעשות זאת במשטְחי הרמה מעץ, שניתן למצוא בחוצות העיר. ניתן לתחום גם את החזית, ואז מומלץ לאפשר פתיחתה לצורכי תחזוקה, כגון באמצעות צירים, שיוצרים דלת. התיחום מגן על הערימה מבעלי חיים, כגון כלבים וַחֲתולים, העלולים לנבּור בה, אם כי הקפדה על כיסוי האשפה, כפי שיוסבר בהמשך, תמנע זאת גם כן.*

קומפוסט הוא תהליך אירובי, כלומר, הוא דורש חמצן. אם יהיה די חמצן בערימה שלנו, אין סיכוי, שהיא תסריח!

כדי להבטיח חדירת חמצן לתחתית הערימה מתחילים את הקמת הערימה בהנחת שכבה של ענפים יבשים. רצוי להשתמש בַעֲנפים עדינים, שקל לשטח אותם. עושים זאת ע"י טקס ריקוד פאגאני עתיק, שבו דורכים וקופצים על שכבת הענפים.

הערה: יש הנוהגים להתחיל בַחֲפירת בור. הדבר מאפשר להכניס יות חומר אל הערימה, עד שתגיע לגובה המרבּי, הניתן לתפעול. ברוב המקרים אנו מוצאים, שאין זה מצדיק את המאמץ.

כדי למנוע נפילת האשפה, שתבוא בהמשך, אל בינות לענפים, מכסים אותם בשכבה דקה של עלים יבשים.

זהו, תם הטקס. הערימה מוכנה לקלוט את האשפה שלכם.

אז מה מתאים להשלכה לַעֲרימת הקומפוסט?
~ כעיקרון, כל חומר, שמקורו בחי או בצומח.
~ שאריות "מזון מן החי" (אם קיימות, משום מה <=;), וּלכסות היטב, כך שיתחממו היטב (על התחממות הערימה בהמשך) עד לטמפרטורה של 80 מעלות**, שבה החיידקים מחוללי המחלות מתים. אז גם לא יהיו ניכרים לאפם וּלעיניהם של בעלי החיים. יש הבוחרים להימנע מֵהכנסת שאריות של מזונות אלה לערימה (וּבעקבות זאת אולי אף מפחיתים בִצריכתם).
~ ככל שנכניס חומר מגוון יותר, נקבל קומפוסט מאוזן יותר. הרבה קליפות הדרים יגרמו לקומפוסט להיות חומצי, ורצוי לאזן אותן בִקליפות ביצים, למשל' אם משיהו בִסביבתנו צורך אותן (אין בכך המלצה לצורך ביצים כדי לאזן את הקומפוסט או לכל מטרה אחרת). אגב, אם נבשל את קליפות ההדרים לפני השלכתן לקומפוסט (וְנשתמש בנוזל לִשטיפת הרצפה), נפחית את חומציותן.
~ נְייר וקרטון כדאי להשרות במים וּלהכניס לערימה מעל לִשאריות המזון. הנְייר משמש חומר בעל ריכוז גבוה של פחמן, שהוא מְקור אנרגיה לחיידקים, הפועלים בערימה. הנְייר המושרה במים (וּמכוסה בעלים , כפי שיוסבר בהמשך), אוחז לחות לאורך זמן. זוהי גם דרך להיפטר מפסולת של חומרים אלה שלא באמצעות מחזור תעשייתי, הכרוך במשאבּים רבים וּבזיהום (אך עדיף בכל-זאת על-פני השלכתה לפח האשפה). אם יש לנו יותר מדי נְייר וקרטון, ננסה להפחית בִצריכתם מלכתחילה.
~ קפה אהוב בִמיוחד על שַלְשׁוֹלים (תולעי אדמה), שנודע להן תפקיד חשוב בתהליך הקומפוסטציה.
~ לשלשת יונים, צואת חמורים וחיות צמחוניות אחרות וכיוב' תעשיר את הערימה בחנקן, ויתקבל קומפוסט עוצמתי יותר. גם שתן יעשה זאת. לגבי צואת בני-אדם, המכונה זבל אנושי, וכן צואת כלבים, חתולים וכיוב', יש לנהוג באופן ייחודי, ועל כך בהרחבה כאן.
~ שיער, ציפורניים, חול, אבק וכיוב' מתאימים אף הם.

את האשפה מניחים, במידת האפשר, במרכז הערימה. בכל פעם פותחים פתח, מעין מכתש, במרכז הערימה, ושופכים את האשפה החדשה לתוכו. שיטה זוֹ עדיפה על-פני פיזור האשפה מעל שכבת החיפוי הקודמת, כי מונעת היווצרות חללים גדולים ויוצרת רצף של חום וחיידקים, וכך מתפשט התהליך בִיעילות. דרושה מסה של אשפה לִשמירה על חום ועל פעולת התהליך. כמו-כן, חללים גדולים בתוך הערימה מהווים מוקדי קינון לג'וקים, ואילו בלעדיהם מתקבלת ערימת נטולת אותם יצורים. תועלת נוספת בכך היא מניעת גלישה של האשפה במדרון.

מכסים היטב בעלים יבשים. יש להקפיד על כך מאוד, וכך יימנעו זבובים, יתושים, נבירה של בעלי חיים וריחות, והערימה תיראה אסתטית ותתקבל באהדה. גם בחיפוי הֶעלים רצוי מגוון, על-פי הקיים בִסביבתכם. בקשו מגננים או מפועלי ניקיון, העובדים בסביבה, לספק לכם עלים יבשים דרך קבע. הימנעו מכמות גדולה של מַחֲטי אורן וַעֲלי אקליפטוס, המכילים חומרים מעכבי נביטה, הרי נרצה לגדל משהו בקומפוסט הזה.

כעבור שבוע-שבועיים מתחילת הצבירה של האשפה תתחמם הערימה, וזה סימן, שהתהליך מתרחש! כשיגיע גובה הערימה למטר בערך, יהיה קשה עוד לערום אשפה, וזה הזמן לסגור אותה וּלהניח לה להבשיל. כעבור כִשלושה חודשים משלב זה תתקרר הערימה, וניתן יהיה להשתמש בקומפוסט הבשל-למֶחֱצָה כבסיס לַעֲרוגות חדשות. לקבלת חומר אחיד וּמרוכז יותר, המתאים לדישון ערוגות קיימות או עציצים מחכים שלושה חודשים נוספים. אפשר להחיש זאת ע"י העברת החומר הבשל-למֶחֱצָה לארגז של תולעים אדומות.

יש לשמור על לחות הערימה. ערימה שמתייבשת, נפסק בה התהליך, מאחר שהוא מתבסס על חיידקים וּבעלי חיים אחרים, הזקוקים לִסביבה לחה. כאמור, רצוי למקם את הערימה בצל, ואז אין צורך להשקותה בעונת הגשמים. בקיץ יש הכרֵחַ להשקות את הערימה. מיקומה בצל יפחית את כמות ההשקיה הדרושה. כאמור, מומלץ להכניס נְייר וקרטון מושרים במים לשם החדרת לחות לערימה וּשמירה עליה.

גשם אינו פוגע בערימה, בפרט אם יש ריכוז של אשפה בעל מסה מספקת לִשמירה על החום וחיפוי מספיק.

האם יש צורך לערבב את הערימה? אם פעלנו באופן המוצע לעֵיל, לא יהיה צורך לערבב את הערימה, כי היא תיבנה בצורה רציפה. אם מדובר בַעֲרימה קהילתית, שאנשים רבים מתפעלים אותה, וּממדיה גדולים יותר, רצוי לערבב אותה אחת לכמה שָבועות כדי לשמור על המבנה.

* קומפוסטר אינו אלא מיכל מפלסטיק בד"כ, המספק את התיחום הנ"ל, אך מקשה על התחזוקה, וּבִכלל, האם אנו עושים קומפוסט כדי לצרוך עוד פלסטיק? בכל-זאת, במקרים רבים זה מה שיניח דעתם של שכנים חששנים, ואם בִזכות הצריכה החד-פַעֲמית הזוֹ של פלסטיק (רב-פַעֲמי) תימנעו אתם וּשכניכם מהשלכת שאריות המזון וכו' לפח, זה משתלם ועוד איך!

** כִכלל, אין צורך למדוד חום לערימה באמצעות מדחום, אלא די להרגיש, שהיא חמה. למקרה הצורך קיימים מדחומים מתאימים למטרה זוֹ.

על תהליך הקומפוסטציה ביתר פירוט

תמונות כאן, כאן, כאן וכאן.

רוצים דוגמה חיה? לכו לגינה הקהילתית הסמוכה.

Share/Bookmark

תגובות

comment

שלום, אני גרה בבניין משותף בהדר יוסף בתל אביב.
הכנתי קומפוסטר ממשטחי עץ - של קרשים (כך שיש יופי של אוורור. גודל מטר על מטר בערך.
כבר חודשיים שאנו זורקים לתוכו אשפה אורנית, מכסים בעלים יבשים ונראה מצוין. לאחרונה החלו להתפתח בתוכו המממממממון תולעים- הן כהות ולכן לא נראות לי כמו רימות.
הערימה ממש "זזה" מרוב שיש בה תולעים. אורכן בערך 3-4 סנטימטר ויש אלפים מהן.
היות ואני גרה בבית משותף השכנים מתחילים להתלונן כי חלקן יוצאות מדי פעם לטיול...
מה לעשות??????????????????????

-- שרון, 13/09/11
comment

ככל שאני מנחש לפי התיאור, אלה רימות של זבוב מזן חדש בארץ. הרימות והזבובים אינם מַזּיקים, הרימות אוכלות את האשפה וּבכך משתתפות בתהליך הקומפוטסציה.
טרם ראיתי אותן יוצאות לטיול מחוץ לערימה, כי הן מעדיפות את תנאי החשיכה, החום והלחות שבערימה.
במקרה שלך אני ממליץ לדאוג, לכך, שתהיה רצועה של חצי מטר עד מטר מסביב לערימה, שלא יהיו בהּ מצבורי עלים, מים, לחות וכיוב'. לא סביר, שהרימות תופענה בִרצועה שכזוֹ (בתקווה, שהן קוראות את דבריי...)
המשיכי בעשייה המבורכת ועדכני.
את מודעת לגינה הקהילתית החדשה שבשכונה?
http://www.citytree.net/branches/post...

comment

אני מפעילה קומפוסט בגינה (בית פרטי) כבר מעל חצי שנה, נראה לי שלא הפעלתי נכון ולכן הוא לא באמת "עבד" כי לא הרגשתי חום. כרגע הקומפוסט מלא בכמות אדירה של רימות וחרקים קטנים (אורי כדורי כאלה) וכן יש לנו בבית מכה של יתושים
ורציתי לשאול האם ייתכן שהיתושים קשורים לקומפוסטר? זה לא מסריח ואין ברחשים כי אני מכסה טוב. מאז הרימות אני כמעט לא צריכה לכסות, אני פשוט עושה בור שמה את האוכל ומכסה במה שהוצאתי מהבור והכל נעלם... בקיצור זה לא הופך לקומפוסט, הרימות אוכלות הכל... מה אפשר לעשות כדי לגרום לקומפוסטר שלי לעבוד? הוספתי מים וכו' וזה לא עוזר.. והכי חשוב לגבי היתושים כי הילדים שלי ובעלי רוצים לזרוק אותי לתוך הקומפוסטר...

-- דנה, 05/07/13
comment

ראשית, מכיוון שהמטרה העיקרית היא להיפטר מהאשפה מבלי לזהם, נשמע לי, שאת מצליחה.
נכון, שיהיה נחמד גם להפיק דשן...
בעונה הנוכחית יש בארץ בשנים האחרונות רימות של זבוב החייל השחור, האוכלות כמות גדולה של חומר, ואין בכך בעיה עקרונית למעט הפסד החומר לדישון:
http://www.bayadaim.org.il/2012/05/%D...
זה עניין עונתי, וַאֲני מַצּיע, שכשיחלוף, תמשיכי לעקוב וְלבדוק את המצב.
החרקים הם דבר רגיל וּמבורך, הם חלק ממכלול בע"ח, שבִזכותם מתקיים הפירוק, והם יועילו גם לאדמה, שנדשן בתוצר.
ממה שאת מספרת, אין סיבה, שלא ייצא לך קומפוסט, בסופו-של-דבר.
לעניין היַתּושים, לא נראֶה לי, שמקורם בקומפוסט. האשָם בד"כ במים עומדים לאורך זמן, המצויים בסביבה. אם אפשר לאתר זאת וּלסלק, מה טוב.
כמו-כן, נסי לשתול על אֶדְני החלונות פלקטרונטוס, רוזמרין לבנדר וכיוב', העשויים להרחיק את היתושים.
וגם מומלץ להכין תרסיס ממים עם שמנים אתריים, כגון ציטרונלה וּלרסס בחדר מדי-פעם וגם על הגוף/על הבגדים/על המצעים, לטפטף שמנים ישירות, או להשתמש במבער. פרטים נוספים כאן:
http://www.yaelclinic.co.il/%D7%93%D7...

comment

אהלן
תודה על הפוסט
יש לי ערימה בתוך מיכל פלסטיק גדול שמצאתי בזבל.
2 דברים מציקים לי: זבובונים שמרגישים לי לא שייכים ומציקים
אז אותה בדיקט גדול כדי למנוע מהם (זה לא ממש עזר)
הבוקר כשזרקתי את הזבל האורגני ראיתי משהו שנראה כמו תינוק של מרק. לא בטוחה שזה אכן כזה אבל ממש לא בא לי מושבת ג'וקים בחצר. איך אפשר להמנע מאורחים לא רצויים? תודה

-- נעה, 29/04/17
comment

תודה על ההסבר, שתי שאלות:
1. מה הכוונה לסגור את הערימה? ("זה הזמן לסגור אותה וּלהניח לה להבשיל") לסגור במובן שלא להוסיף עליה יותר ולהניח לה, או סוגרים עם כיסוי כלשהו?
2. שאלה לגבי פח לקומפוסט בחצר בניין בתוך פח פלסטיק סגור.
מה צריך לעשות כדי שזה יעבוד? חורים? ערבוב? לפתוח לגמרי את החלק התחתון שיהיה באדמה?
תודה!

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196