| נושאים בענף |
עלים מדומים ש
18/12/07
ירוקים ומבצבצים
אדמת בר. אדמה שעומדת ביובש מחצית מהשנה, מכילה זרעים אשר נחים, מחכים לרטיבות, לגשם. וכשבא גשם הם פורצים, נובטים, בירוק עז, ירוק של צעירות ורעננות. בשבועות האחרונים אני מסתובבת ומתפעלת מכל מופע כזה של נביטת בר. הם כל כך משמחים אותי הנבטים החצופים שאני חייבת ללחך אותם, כלומר לנגוס ולהרגיש אותם מתפצפצים בפי . על צעירות ירקרקה המשיכו לקרוא..
"האדמה נובטת מסביב". אני רוצה לצעוק את זה בכל רם כאילו זה לא קורה מדי שנה בתחילת החורף. "אנשים, אני אמשיך באותה אינטונציה טוטליטרית- השפילו מבטכם אל האדמה וצפו במופע החגיגי הזה". שלטי פרסומת כובשים את המרחב הציבורי, אדמות בר מכוסות בבטון ובאספלט, אדמות עוברות תסרוקות, וצריך לחפש ממש לחפש סתם אדמה. טוב, לא סתם אדמה. אדמה בתפארתה. אדמה שחיה לפי המקצב שלה.
אני נוסעת באופנים ומבחינה בסרפדים מבצבצים בחצר של מועדון הגמלאים. בשאר החצרות בשכונה לא נותנים להם לבצבץ, מגרפים אותם במקרה הטוב או מרססים בראונדאפ, קוטל צמחיה. ובפארק הירקון בחלק בר של הפארק בין תל אביב לרמת גן האדמה חוגגת. אני משחקת עם עצמי את משחק- " זהי את הנבט"- חרצית, גדילן, חרדל או חוביזה. אני עוקבת בנאמנות אחרי הופעתם של העלים המדומים ואחרי כן העלים האמיתיים שלהם. אני טועמת נבטים בעינים עצומות ומנסה לעשות סדר בכל הירוק הזה שמציף את הפה שלי. בא לי לשכב על האדמה ולהרגיש אותה רוחשת וצומחת.
זה הזמן ללקט " עלי ביבי" של אמא טבע במקום לקנות אותם שטופים בקופסת פלסטיק. עלי חרדל חריפים, עלי חוביזה עם מרקם משיי ועלי גדילן שצריך לגזור להם השוליים הקוציים. לשלב בסלט או לעשות רסק ירוק, ובכך אני מזכירה לאורי לכתוב לנו על רסק ירוק באתר.
מזמינה אתכם לצאת ולהתחבר למה שנובט מתחת לרגליים
קרן
