14/05/09

מדיטציה

לעצום עיניים. או להשאיר אותן פקוחות. להתרכז במשהו. בנשימה. בנקודה על הקיר. באור המרצד. בכאב. בחוסר נוחות. בדופק. בטעם של האוכל בפה. בהרגשה של הלגימה במורד הגרון.

ואז תגיע מחשבה. הן תמיד מגיעות. לשים לב אליה, להתבונן בה, לא להסחף איתה, ולחזור למה שהתרכזנו בו קודם. ואז היא תחזור. המחשבה. או שתגיע אחת אחרת. ושוב, לשים אליה לב ולחזור. לנשימה. לנקודה שעל הקיר.

המחשבות שלנו, הן קצת כמו חרב פיפיות. מצד אחד, מאפשרות לנו לחלום על העתיד. להזכר בעבר. למצוא פתרונות לבעיות. להסיק מסקנות. להביא רעיונות. מצד שני, יכולות לא לתת מנוח. מפריעות להנות מארוחה טובה. משקיעה יפה. מפריעות לישון. מפריעות להנות מהרגע הזה.

אבל אפשר גם אחרת. כל מה שצריך זה תרגול. פעם-פעמיים ביום, דקות בודדות בכל פעם, ועם הזמן וההתמדה נראה את השינוי. נראה שהמחשבות כבר לא שולטות עלינו. נשתמש בהן כשצריך, אך נוכל להתעלם מהן כשנרצה.

תנסו. לא תתאכזבו.