26/06/09

אנרגיה ברת קימא - בלי בלבולי מח

David MacKay הוציא לאחרונה ספר חופשי על אנרגיה ברת קיימא - ואני קורא בו בהנאה כבר יומיים רצוף. מה עוד אפשר לחדש על אנרגיה ברת קיימא? מה עוד אפשר לכתוב על האדיקציה שלנו למחצבים מאובנים ועל התוצאות הרות האסון, מהדלדלות המשאבים והשארת שוקת שבורה לילדינו, דרך מוות מזיהום אוויר ועד התחממות כדור-הארץ ששוב, תשפיע על ילדינו ולא עלינו? מה עוד אפשר לכתוב על זה שכבר לא נחרש היטב בעיתונים, ברשת ובספרים? אבל בעצם, האוסף רב הזה של מידע לא יצר הבנה גדולה יותר בציבור באשר לכיוון בו אנחנו צריכים ללכת כדי לפתור את הבעיה הזו. להפך, אנשים משוכנעים שניתוק הפלאפון מהשקע חשוב, ומתרכזים בכיבוי מכשירי חשמל במקום בבידוד הבית והרמת המספר בתרמוסטט של המזגן בקיץ מ-18 ל-25 מעלות. ומאידך, כשאנו מדברים על הקמת חוות סולאריות, אנשים מתנגדים ומדברים על פגיעה בשטח, כאילו הם לגמרי מנותקים מהכמות האדירה של השטח שכל טכנולוגיה מתחדשת צריכה בשביל לייצר את האנרגיה שההרגל שלנו דורש. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וזה בדיוק מה שדיוויד מנסה להעביר לנו.

בסריה של פרקים, שעוברים באופן אלטרנטיבי בין צריכת אנרגיה - תחבורה, חימום קירור, טיסות לחו"ל - לבין ייצור אנרגיה - חוות רוח ביבשה ובים, אנרגיה סולארית על כל גווניה, אנרגית גלים, גאות ושפל - בונה דיוויד שני עמודות, אדומה שמיצגת צריכה, וירוקה שמיצגת ייצור נקי ומתחדש, כדי לענות לכולנו על השאלה - האם אפשרי לייצר את כל האנרגיה שלנו ממקורות מתחדשים? אם לא, איזה שינוי בהרגלי החיים אנו צריכים לעשות, ומה תהיה המשמעות מבחינת שטח עבור כל מקורות האנרגיה המתחדשת העומדים לרשותינו?

דיוויד בריטי, אז המספרים הם עבור בריטניה. אבל מכיוון שהוא עובד ביחידות אנרגיה לאדם, המספרים מאוד קריאים ומובנים. אם אנו יודעים שצריכת החשמל הממוצעת בבריטניה (שזהה לישראל אגב) היא כ-17 קוט"ש ליום, אז קל לנו להבין את המשמעות של נסיעה יומית של 50 ק"מ ברכב פרטי חסכוני - 40 קוט"ש ביום!

הספר הזה, שאפשר להוריד אותו כ-pdf ולהדפיס (דו צדדי - 380 עמודים!) או לקרוא על הרשת, הוא הקריאה היחידה שתצתרכו לעשות בעשור הקרוב כדי להבין את בעית האנרגיה, באופן שיתן לכם את הכלים כדי להחליט מה צריך לעשות.

הנה תקציר, וידאו של דיוויד: