| נושאים בענף |
29/08/09
אבטיח מלוח
|
|
|
"אבל זה בטוח לא אורגני!!" הזדעזעה איה. יעל ואני תוך שאנו יוצאות מהאוטו בהחלטיות ענינו לה בשני קולות שזה מרוסס 100%, זה מקומי, זה גלילי, זה טרי, ושורת המחץ: אנחנו הולכות לתמוך בפרנסה של משפחה. לא לקחנו בחשבון הפתעות בתוך האבטיח.
האבטיח האקולוגי הזה נקנה ללא היסוס, והאשה הערביה הזקנה ציינה שהוא נקטף עוד באותו הבוקר.
למחרת נבצע האבטיח. כבר במכת הסכין הרגשתי שמשהו שונה. הוא היה קשה יותר לביקוע. כשנבקע, הופתעתי שוב... גרעינים! אבל לא שחורים, אלא כאלה שממש קוראים להם "גרעינים של אבטיח". כמו פעם.
כשהייתי ילדה לא סבלתי אבטיח. לא סבלתי את רב הדברים. גיליתי אותו רק בשנים האחרונות, בגירסתו האורגנית (והטעימה מאוד מאוד!) של רעי. אז זה בהחלט הפעם הראשונה שאני טועמת אבטיח כמו פעם, שאותו אני זוכרת רק במראה... מה אומר ומה אגיד? טעים!!!
אז בהתחלה פשוט נהניתי ממנו כמו שהוא. היום עלתה בדעתי אפשרות מעניינת. פיזרתי מעליו פתיתי קוקוס. הפתיתים גם הם לא אורגניים. מקורם בחנות לממכר פירות יבשים ואגוזים בכפר מירון, שהכיר לי דרור צחורי. יש להם שם את הפתיתים הכי טריים שפגשתי בארץ. פתיתים עם ריח חזק וגם טעם של קוקוס - משהו שלמדתי לא לצפות לו.
ניסיתי עם הקוקוס וזה היה טעים, אבל זה גם הזכיר לי את המנהג המגונה לשים גבינה בולגרית על אבטיח. מיד חזרתי למטבח והבאתי משם מלח אטלנטי. כן כן. פיזרתי מעט ממנו, ואירוקה! מנה חדשה נחתה בחיי. אבטיח מלוח. טעים!!!!
ועכשיו כשנגמר האבטיח, מה עושים עם הקליפה והגרעינים? בכל זאת אבטיח לא אורגני, אז לא אכין לעצמי מיץ מהקליפה. אלון הציע להשתמש בקליפה להגן על שתילים צעירים. ניסיתי זאת. ואת הגרעינים אייבש ואפצח. את חלקם אשמור לזריעה בגינות הקהילתיות.
תגובות
זה האבטיח שאנחנו אכלנו ממנו אתמול (שישי) ?
בעניין המלח, הזכרת לי דבר, שנהגתי לעשות לפני שנים בִתקופה מסוימת, שבה חסָר לי נתרן בדם עקב שתייה מופרזת של מים. הרעיון עם הקוקוס מסקרן - עוד הערב אנסה אותו, למרות שאני מַניח, שבדרך כלל אעדיף להקפיד על הפרדת האבטיח משאר המזונות כמצוות התזונאים.
כן כן, זה האבטיח שהגיע מהגליל ביום חמישי, נחלק בין חברים בשישי, והתחסל בחברת קוקוס ובניגוד לעצת התזונאים, היום. ואני אומרת, אם לערבב אבטיח עם משהו, לכו על קוקוס ותשכחו מהגבינה!! : )
ואם כבר, נסו גם קינמון.
ועוד הערה, שנראתה לי מובנת מאליה, אבל בכל-זאת כדאי להעירה: כמוצר, המַגיע מֵרחוק יחסית, ואינו חיוני, יש מקום להשתמש בו בִמשורה, לגיוון והעשרה. מבחינה תזונתית וגסטרונומית יש לו אומנם יתרונות, אך אינו מְקור שומן חשוב כַזית, כַפשתן כַשומשום או כזַרעי הדלעת או החמנייה. יחד-עם-זאת, הקוקוס מַגיע, למיטב ידיעתי מֵהמזרח או מֵאפריקה, אך יש מזונות, המַגיעים מֵרחוק יותר, בעיקר מֵאמריקה, וזה מעורר את השאלה, האם אנו מודעים לִמקורותיו של המזון המיובּא, שאנו צורכים.
גם הקינמון איננו גדל כאן! : ) אבל אתה יודע שאני לגמרי מסכימה איתך, ובעוד שמן זית סחר הוגן ניגר כאן מג'ריקן, הקוקוס מגיע אך לעיתים ואיננו מתפזר ללא דעת. אבל איך אפשר לעמוד בניחוח הזה? מדי פעם חייבים אותו. היום ניסיתי את אותו דבר עם מלון. שוב נגד החוקים ושוב טעים...