לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > אָיְרוּקָה >‏ אומנות או נמות
נושאים בענף

03/09/09
אומנות או נמות

זה עלול להישמע לכם מוזר, אך כל יום אני רואה דבר מגניב אחר, העולם הזה הוא בית משוגעים אחד גדול. סופרמרקט של התרחשויות/אירועים/מוצרים /שירותים ועוד מליונ'תלאפים דברים. מה שמגניב אותי באמת מעבר לדברים חדשים שכבודם במקומם מונח, זו היכולת לקחת משהו שכבר קיים ולתת לו פרשנות חדשה. או לחלופין לקחת משהו שנחשב לחסר ערך ולהפוך אותו לבעל ערך מחדש. בהקשר של מוזיקה או הצגה יש לזה קונוטציה שלילית, אך פה אני אראה שזה יכול להיות שדרוג למקור או מעבר לזה. לפי ויקיפדיה מיחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ו"מחזירים" אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים. המחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים מצד אחד ומצמצם את כמויות הפסולת והזיהום מצד שני, ועל כן נודעת לו חשיבות גם כלכלית וגם אקולוגית (בישראל 15%-25% מהפסולת ממוחזרת‏‏).

איכשהו מהרגע שעשיתי את התפנית המדוברת, אני נתקלת יותר ויותר ביוזמות ירוקות שונות, שמרתקות אותי ומשאירות אותי פעורת פה. כי תחשבו על זה שזה נראה כמעט בלתי אפשרי לייצור יש מיש. בחרתי להאיר כמה אנשים מאוד מוכשרים, שלוקחים דברים שנחשבים לזבל טהור והופכים את זה לאומנות מודרנית/שימושית מדליקה, בקיצור אמנות אקולוגית.

בריג'יט - קוסמת הזבל!!!!!!!!!!!!!!!1

נתחיל ממשהו מקומי בריג'יט קרטייה. אני לא יודעת איך להגדיר אותה (זו מחמאה). אני אומר שהיא סוג של קוסמת זבל מוכשרת שזה ממש בלתי נסבל. כל דבר שהיא נוגעת בו הופך לפלא. פגשתי אותה לראשונה, לפני מספר שנים כשהייתה לה חנות בגדים ועזרי אופנה. החנות הייתה בכיכר מסריק והיא הייתה כ"כ חדשנית, כי היא עשתה בגדים ומוצרים משאריות בדים, מחומרים ממוחזרים. הפעם השניה בה נפגשנו, זה דרך המַאהָב (לא המאבק אבל מאותה משפחה) על הקמת פארק בקריית ספר ,קום יקום. לאחרונה לאור ההכרות שלנו הגעתי למרכז לחינוך סביבתי בחירייה. בריג'יט עיצבה את המרכז לחינוך סביבתי והיום היא אומנית הבית ומעבירה במקום סדנאות יצירה. הגעתי להר הזבל, ומצאתי מרכז אורבני מדליק (מילת השבוע שלי) שעשוי כולו על טהרת זבל והרבה: בגדים משומשים, שקיות פלסטיק, קנקלים ופלסטיק למינהו כבר הזכרתי את המילה פלסטיק? והכל כל כך שונה ומיוחד. עמדתי שם פעורת פה וצילמתי ללא הכרה. כמובן, שבריג'יט לא הבינה על מה כל העניין וזה עוד עניין. בריג'יט ממש מוכשרת וצנועה. לכל אורף השיחה שלנו היא טענה שהיא יכולה ללמד אותי איך לעשות את זה ושזה לא מסובך. בסופו של דבר, החלטתי להכין לעצמי אהיל משקיות זבל. אבל, יש אבל גדול!! כי אני אוכל להכינו רק אחרי שאלמד לסרוג שקיות פלסטיק.

אני מצרפת את הקישור לאתר המופלא שלה בריגיט ואני יותר ממליצה ללכת לבקר במרכז לחינוך סביבתי בחירייה, עם או בלי ילדים (יש שם הפעלות בשבילם).

האחים מרקושמר

הבאים בתור הם זוג אחים יונתן ויאיר מרקושמר ממיאמי בעלי מותג ecoist. קראתי עליהם בגלריה (מוסף בהארץ) לפני כתקופה. זוג האחים מייצרים תיקים מ... מתח בקהל.... מעטיפות ממתקים, תוויות של משקאות קלים, אריזות חטיפים ומפות של הרכבת התחתית בנוי יורק.

העסק שלהם משלב את ההיבט הסביבתי (שימוש חומרי הגלם שאוזכרו) ואת ההיבט חברתי של העסקת אנשים עניים ובעיקר נשים ממקסיקו ופרו, דרך ארגון ללא מטרות רווח. המותג מספק שתי קולקציות של אביזרים וארנקים שנמכרים לחנויות יוקרה. המוצרים אינם זולים ($22-188) בין השאר בשל עבודת היד והרצון לשלם שכר הוגן לעובדים ולעובדות. בנוסף האחים מתחייבים כי על כל תיק שנמכר יישתל עץ. האחים רוצים להרחיב את השימוש לחומרי גלם נוספים כמו שלטי חוצות, החומר שממנו עשויים כדורי טניס ועוד. התכתבתי עם אחד מהם ויש מצב שהם יחברו לשוק הישראלי ויעשו שיתוף פעולה מקומי. אחד הדגשים שחשוב להם לשמר והוא גם מאפיין את התחום הסביבתי זה המקומית שמאפשרת לעסקים קטנים לצמוח ולשרוד. כמו כן, ההימנעות משינוע של חומרי גלם ותוצרים שגורם לזיהום אויר.

אז צאו ואספו לכם אשפה יבשה ונסו לייצור עימה

Share/Bookmark

תגובות

comment

ויש גם את החנות "הסדנא", ביפו שזו כתובת האתר שלהן http://www.hasadna.org/
שתי בנות שעושות אהילים, ארנקים, פלייסמנטים ו..שולחנות אפילו, מחומרים משומשים ויפהפיים!! לא אגלה את כל ההפתעות, כי פשוט חייבים לראות בעיניים כדי להאמין!

-- רות, 13/09/09
comment

You certainly have some agreeable opinions and views. Your blog provides a fresh look at the subject.

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196