אסף, תושב מרכז הרצליה, מסב את תשומַת לבנו לַעֲצי הדר רבים בִסביבתו. כך בִרחוב הפרדסים, שנקרא כך לא במקרה, הגעה מהתחנה המרכזית על רח' העצמאות לכיוון מזרח, וּבִסביבתו יש עוד הרבה עצי פרי שלא שייכים לאף אחד וּמניבים בשפע בלתי ניתן לתיאור, אך בעת הכתיבה הפֵרות טרם הבשילו. המזליסטים שבינינו ימצאו גם עצי גויאבות ורימונים.

גם בין הרצליה לרעננה (רח' דרך ירושלים) יש המון. מצורפות מפות עם סימונים לאזורי ליקוט פוטנציאליים. אגב, כדאי לציין, שרח' דרך ירושלים לא באמת מוביל לירושלים אלא לרעננה (חכמי חלם בוַועֲדה לִשמות הרחובות) :)

בנוסף, יש עוד איזור ליקוט פוטנציאלי לִמְטיבי לכת והוא בִשכונת נווה עמל בפאתי הרצליה ממזרח (בדרך לרעננה). מזמן לא בדקתי שם, אומר אסף, אבל אתם מוזמנים. לִדבריו, השכונה מזכירה באופיה את שכונת התקווה, ואולי תיווצר בדרך הזדמנות לשיחות מעניינות...

אסף מסביר, שהרצליה הייתה בַעֲברהּ מושֶבֶת פרדסים, ואלה השרידים. הצמחייה בעיר מושקית במי קולחין מטוהרים טיהור שלישוני, כלומר, ניתן להתרחץ וּלהשקות בהם, אבל לשתות לא מומלץ, וּלמיטב הבנתי, נובע מכך, שהפֵרות ראויים למאכל.