נושאים בענף |
17/11/09
מים מים מים
וואו, איזו מהפכה!
אתמול בשיעור השני של קורס הגינה האקולוגית בעיר הוחלף הדלי המיתולוגי שקיבל בנאמנות את מימי הכיור השני במטבח מאז שהגעתי לכאן, במערכת אגן חיפוי שמובילה את המים מהכיור האמור אל עץ הפאפיה שמקדימה.
בנות הקורס שמעולם לא עסקו באינסטלציה לפני כן, חיברו צינורות כאילו נולדו אינסטלטוריות, והפלא ופלא, תוך שעה וחצי השתנתה לה המציאות, ומעכשיו אני יכולה לבחור: המים לדלי או זורמים לפאפיה ולפיטנגו.
תגובות
טיהור מים אפורים זה נחמד, רצוי וחיובי, אבל בבקשה, ודאו שהתוצאה אכן לא פוגעת בסביבה!
בידקו במעבדה את המים היוצאים מהתהליך של השימוש באגן החיפוי! אם הם לא ברמה של 5/5 או לכל היותר 9/9 של צריכת חמצן ביולוגית/כלל מוצרים מרחפים, אסור לשלוח אותם אל הקרקע!
כך הן התקנות של המשרד להגנת הסביבה, כך נקבע שלא יזיק לקרקע ולחקלאים וכך (על אחת כמה וכמה!) צריך להקפיד על התקנות בתוך העיר.
אם לאחר המעבר באגן החיפוי, המים האפורים אכן מגיעים לתוצאות הנ"ל, יש סיכוי טוב (עדיין, לא בטוח לגמרי עד שלא עורכים בדיקה לשיירי דטרגנטים!) שהסביבה לא תיפגע והקרקע בגינה לא "תמות". עדיין, לא ברור מה רמת הפירוק של חומרים שונים המצויים בדרך כלל בשפכים האפורים.
עצה שלי כמומחה למים ולשפכים: מי שישתמש בסבון טבעי שעשוי מבסיס האשלגן (פוטסיום הידרוקסיד) ולא מבסיס הנתרן, פותר לעצמו בעיות רבות ומועיל לסביבה.