| נושאים בענף |
11/12/09
אני אוהב לרכוב ברחוב – תגובה לליטל גרוסמן
אם כן, “שכחו שיש גם בעלי רכבים בעיר". תוספת הנתיבים ברחובות אבן-גבירול וקפלן (וזו המפלצתית המתוכננת לרח' יגאל אלון), למשל, לא נועדה לרוכבי אופניים או להרחבת המדרכות. גם הניסיון לשטח את מתחם קרית ספר ולהפוך אותו לחניון (או לנדל"ן) לא נעשה עבור מישהו אחר מלבד בעלי כלי רכב. ציור של פסים מקווקווים על המדרכה אינו מתן עדיפות תחבורתית לרוכבי אופניים.
טענה דומה - “הפכנו להיות בתחתית סדר העדיפויות התחבורתי". מספיק להציץ בתקציבולטור או להסתכל מחוץ לחלון, למי בינינו שגר בת"א, בשביל לראות שזה מופרך - כמויות כסף רבות מוקצות לשיפור תשתיות תחבורתיות במרכז העיר, בין השאר לחניונים. 'תזכורת': חניונים מיועדים לכלי רכב. לא לאופניים. לא לסקייטים. לא לאוטובוסים. גם לא להולכי רגל. ז"א, מי שברשותו כלי רכב ודעתו בראשו, כדאי מראש לא לחפש חניה ולנסוע לחניון. אין מקום ? יהיה בחניון אחר. עדיין יש בעיה ? המלצה תגיע בהמשך.
טענה שלישית – “...עוד לא מצאתי פתרון תחבורתי אלטרנטיבי מתאים עבורי, אבל אין זה אומר שאני צריכה להיענש בגלל זה”. לעניות דעתי, הכותבת אינה נענשת בגלל זה. היא אינה נענשת כלל. היא בחרה בחירה מושכלת כמו רבים מאיתנו. אי אפשר להאשים אותה – אין כיום פתרונות תחבורתיים ראויים בשביל לנסוע מעיר לעיר. אם היא בחרה לנסוע ברכב בתוך העיר – אפשר לבקר אותה ואפשר גם להבין אותה. טענתי היא שהיא משלמת מחיר. ה'מאבק' שהיא מתארת בהמשך הוא המחיר. את המחיר צריך לשלם כשבוחרים לנסוע בכלי רכב פרטי (כולל אני עצמי) במצב הנוכחי במדינה, ולא כדאי להתלונן כשעושים זאת – כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התחבורה.
טענה רביעית - ”הייאוש מביא את בעלי הרכבים להחנות במקומות יצירתיים וגם לא חוקיים, על המדרכה או באדום לבן". הבחירה לקרוא להם "יצירתיים וגם לא חוקיים" מרתיחה לי את הדם. למה ה'יצירתיים' מופיעה לפני 'לא חוקיים' ? האם כל 'יצירתיות' גובלת במעבר על החוק ? אם הכותבת משלמת רשיון, עושה טסט ומחזיקה בארנק רשיון נהיגה, מן הראוי שלא תהיה 'יצירתית' אלא תמשיך לנהוג כחוק ולא משנה כמה זמן או חרדות זה לוקח. אין דבר כזה "מקומות יצירתיים" אלא רק ואך ורק "לא חוקיים", ודינו של ה'יצירתי' לחטוף דו"ח או גרירה.
בתמונה ששובצה לצד הטור (כותבי הטור השונים אינם אחראים לה) נראה כלי רכב חונה ב90 מעלות למדרכה, בולט לכביש. הכיתוב בתמונה: “רח' דיזנגוף, השבוע. לפעמים נאלצים להיות יצירתיים". הנהג ה'יצירתי' חוסם חלק מהמדרכה, זו שנכים והולכי רגל צריכים לעבור בה ויסתכנו במעבר דרך הכביש בגללו, וחוסם חלק מהכביש ומסכן את המכוניות הנוסעות. אם אין לו תו נכה, הנהג ה'יצירתי' הזה הוא פושע ומן הראוי שישלל רשיונו ושיוחרם רכבו. לא פחות. זה לא מצוין בטור או בתמונה, ועצם הימצאותה שם מעורר תמיהה.
לסיכום, גרוסמן קוראת לבעלי כלי הרכב להתאחד, לחסום כבישים, לתפוס את כל החניות בעיר, ואפילו להתנחל בחניה של חולדאי מתחת לבניין העירייה. אני באמת ובתמים חושב שכנראה מישהו הקשיב לה, כי בת"א יש המון כלי רכב שנוסעים יחדיו כל הזמן (ובכולם, כמו שאמרתי בעבר, נהג אחד), הכבישים רוב הזמן חסומים ופקוקים והחניות כולן תפוסות. רק את החניה של חולדאי עוד לא בדקתי, עמכם הסליחה. “אז, אולי, מישהו ייזכר שגם אנחנו קיימים".
בקשה אישית – אם הטור היה הומוריסטי, תקני אותי. אשמח לתגובה ולא משנה מה תהיה. אין בדבריי כדי לפגוע אישית אלא תגובה הולמת. בבקשה תקנו אותי אם אני טועה - אני חושב שדברי הכותבת עיוורים למציאות נכוחה שמשתדלת להיטיב כמה שיותר עם בעלי כלי רכב פרטיים (גם אם אינה נראית כך).
המלצתי היא, כאמור בכתבה, למצוא פתרון תחבורתי אחר - לנסוע באופניים, לנסוע באוטובוסים, ללכת ברגל. אם הפתרון עדיין אינו בנמצא, אז במקום למצוא משהו שמתאים עבורנו, ראוי שנעשה שינוי ונתאים את עצמנו למציאות חדשה.
