דו"חות.

זהו. זה הכל, באמת ! אין יותר מזה. אם היה יותר, הייתי אומר. כמובן שיש עוד המון דברים תרבותיים, כלכליים ופילוסופיים שנשאיר אותם לזמן אחר.

השיטה החשבונאית במדינה מחייבת חברות מסחריות להגיש לשלטונות המס שני דו"חות בסוף כל שנה (חברות המונפקות בבורסה מגישות בסוף כל רבעון לכוולנו). יש עוד דו"חות, אך אלו המרכזיים. הם מרכזים את כל הפעילות המסחרית של החברה נכון לאותה שנה. הדו"חות הם ה*מאזן* ו*דו"ח רווח והפסד*.

לא אלאה אתכם במספרים ובהגדרות, אך הסעיף החשוב המופיע בשני הדו"חות הוא סעיף המלאי. בעת מילוי הדו"חות, עוברים רואי החשבון של החברה על כל מ"מ בה ובודקים הכל – הכל חייב להיות מדווח (אם לא, מדובר בעבירה פלילית – רישום כוזב במסמכי תאגיד), כדי שתשלום המס יהיה מדויק, בעלי המניות יהיו שמחים והבנקים יהיו מרוצים.

איך זה קשור למלאי ? זה כבר תלוי בחברה. חברה שנתקעת עם מלאי מציגה דו"ח "לא יפה". זה מעיד על בעיה כלשהי – למשל, בעיה במכירות, שמובילה לבעיה בהכנסות, שמובילה לבעיה ברווחים. אם מדובר בחברה שמוכרת מוצרי צריכה (כמו סופרמרקט, או בית קפה), סביר להניח שהמלאי לא בעייתי ממש – הוא משתנה מיום ליום ומשבוע לשבוע. אם מדובר בחברת אופנה או מחשבים, למשל, שנתקעה עם סחורה ישנה או מהעונות שעברו, אז הסיפור מסתבך – חברה עם בעיות לא יכולה להחזיק מעמד, ז"א, להחזיר את ההלוואות שלקחה, ואז מרעים לה את תנאי האשראי.

ואז, מה עושים ? מבצעים ! במהלך השנה מפעם לפעם, שימו לב בהיותכם בקניון למבצעי חיסול של סחורה שחנות מסוימת נתקעת איתה. יש גם חנויות שלהן מודל עסקי איתן שמצליח כל הזמן, ואז הן אינן נזקקות למבצעים אלא במקרים ספציפיים שאינם רלוונטיים כעת. בסוף השנה, היא עונת הכנת הדו"חות, נפתחים שערי שמיים. ואז, בעונה הקרה, בערך בנובמבר, מתחילים לפתות אותנו מכל ומכל לקנות בהנחות מפליגות. העיקר שלא יתקעו עם מלאי.

השנה, הסיפור הסתבך עוד יותר עם פרוץ "המשבר הכלכלי" – במרכאות, מאחר ואין לו שום רלוונטיות לשופינג הלכה למעשה. אך הבנקים שסבלו מהשקעות כושלות רצו את הכסף שנתנו כהלוואות חזרה, ולכן מצקצקים בלשונותיהם בכבדות, והחברות מרגישות זאת. אז, ניסו לשדל אותנו לקנות "מתנות לחגים" במבצעים מיוחדים שהתחילו כבר באוקטובר (או אפילו לפני כן). העיקר שלא יתקעו עם מלאי ושהבנקים ימשיכו לתת אשראי (על חשבוננו, כמובן).

עיניכם נדלקות למראה המבצע, אתם שועטים לעבר החנות. שוו בנפשותיכם את עצמכם יוצאים מהחנות וידיכם מלאות בשקיות שמלאות בדו"חות. זה הכל.

מה עושים ? כלום. עכשיו שאנחנו יודעים מה רוצים מאיתנו, לא קונים. זהו.