לא מעט אנשים, במיוחד אלו המפרסמים עצומות בהעברות דואר אלקטרוני, חושבים שניתן לפתור בעיות מורכבות בעזרת פתרונות פשוטים למראה. כדי לאפשר זאת, הם מציגים את הבעיות המורכבות הללו בהפשטה רדיקאלית שמורידה מערכן ומציבה בפנינו שתי אפשרויות - תפעלו או אל תפעלו. זאת אומרת, תחתמו ותתמכו או אל תחתמו ואל תתמכו. לעצומות אלו, כולל לזו הנוכחית, יש אופי קונספירטיבי שאיני שולל אותו לגמרי (לא מעט מהפעמים יש דברים בגו) אך איני תומך בו משום שבעטיו מתעלמים הכותבים מדברים שלא מתיישבים עם התיאוריה או שמנסים ליישב דברים כאלו בכוח. ההנחה הרלטיביסטית, הטוענת שכולנו מפרשים את המציאות באופן שונה ולכן זה בסדר (ז"א לומר, כולנו חושבים אחרת), שגויה ומופרכת - אנחנו לא יכולים להניח (לוגית) את הראוי מהקיים. יש צורך בהבנה יסודית של הנושא.

וכעת, להעמדת דבריה על דיוקם. נטען בעצומה שהקצבה עומדת על 36 קוב לחודשיים עד כה, ומעתה 5 קוב לנפש כמס' הנפשות בבית - "5 קוב לנפש לחודשיים !!!". מתמטיקה בסיסית פותרת זאת: 36 קוב לחודשיים חלקי 2 = 18 קוב לחודש. פה, נמסר לנו מידע חלקי. כמות זו היא למשפחה ממוצעת המוגדרת כ4 נפשות. 18 קוב חלקי 4 נפשות = 4.5 קוב לנפש לחודש.

לחודש (!!!), ולא לחודשיים. זאת לפני השינוי. תשאלו איזה שינוי (איזה שינוי ?) - השינוי שהעצומה מסתירה. עליית המחירים לוותה בג'סטה (מחווה) שנויה במחלוקת מצד המחוקק - העלאת מכסת המים למשפחה ממוצעת ל19.5 קוב לחודש. במחלוקת - נתעסק אח"כ. אנחנו עדיין במתמטיקה: 19.5 קוב חלקי 4 נפשות = 4.875 קוב לנפש לחודש. לחודש (ושוב - !!!) ולא לחודשיים. עוד מתמטיקה - עם כל נפש שנוספת למשפחה, נוספים עוד קובים של מים למכסה. גם זה 'נשכח' מהעצומה.

הלאה - "מה קורה אם צריך לנקות יותר מפעם בשבועיים...או אם...מה אם...". הרשו לי להשתמש בשפה קצת פחות רשמית - אם לסבתא היו ביצים, היא הייתה סבא. 'ספקולציות' מסוג זה שייכות לכל היותר לסוחרי מט"ח, לא לאזרחים של מדינה שמשלמים מיסים עבור המחייה בה. "מעל 5 קוב...המחיר מוכפל !!!" - זו טעות. ההעלאה היא ב25% לתעריף הבסיסי לפני מע"מ (העלאה נוספת מתוכננת ביולי 2010 ובינואר 2011, אבל היא מוטלת בספק כרגע). כעת, התעריף הנמוך הוא עד קרוב ל20 קוב, כאמור, והתעריף הגבוה - מעבר לזה. זו אינה הכפלה. במצבים מסוימים זה יכול להיות יותר גרוע מהכפלה (רק עוד סיבה לחסוך). העצומה 'שכחה' לספר לנו שמוותרים למחצה על היטל הביוב (נגבה תמיד בנפרד, ועתה ביחד עם הכל - חצי ויתור). "הידעתם כי בבתים משותפים אין קצבת מים..." - עוד טעות. מעולם לא הייתה 'קצבת מים' לגינה. מאז ומתמיד החשבון התחלק בין הדיירים וועד הבית, תחת הסעיף "צריכה משותפת". גם עכשיו זה מה שיקרה (וזה למעשה הדבר הכי הוגן שיש בחשבון המים).

מכאן, לסוגיה הבאה - מי אשם ? זו שאלה יסודית בהוויה הישראלית. אני אשאל שאלה אחרת - למה לחפש אשמה במקום לקחת אחריות ? יש כמה צדדים לעניין:

הצד של המדינה - במשך השנים המדינה ניהלה את המים באופן כושל ביותר (לפי מבקר המדינה): לא השקיעו בתשתיות, עשו נזק אדיר למאגרי המים, נתנו זכות לחברות פרטיות לשאוב ישירות ממעיינות (ז"א, הפריטו את המים), לא טיפלו בבארות ובמערך השאיבה מהן, לא הוקם מערך שינוע של מי קולחין וכיו"ב. למשל, תושבי המרכז מקבלים את המים מבארות שקשורות לאקוויפר החוף (מי תהום שאצורים מתחת לאדמה). האקוויפר משקם את עצמו באופן טבעי עם מי גשמים, אך בטיפול נכון היה מגיע ל70% שיקום וכעת רק ל30% (רוב מי הגשמים הולכים לביוב). הג'סטות שנעשות לנו לא ממש עוזרות. מה עושים ? באם יוחלט לתקן את המעוות, המדינה תזדקק לכסף (והרבה) שיכול לבוא משני מקורות - חברות פרטיות ומיסים. באופן אישי - אני מעדיף מיסים על הפרטה.

הצד של האזרחים - מאז שהוסר המצור על ירושלים, את אף אחד פה לא מעניין לחסוך מים. מחירי המים מסובסדים ע"י המדינה ולנו אמרו שמותר להשתמש ככל שאנחנו יכולים לשלם (זה נראה שיוויוני, למרות שבפועל זו אשליה - לא כל אחד יכול לשלם...). עכשיו, שיש בעיה (בינינו, תמיד הייתה כאן בעיית מים), אנחנו נקראים 'לשלם' על הפאשלות של הממשלה. וכשרוצים שנשלם, אנחנו זועקים חמס ! שיתקינו מתקני התפלה ! שיביאו מים מטורקיה ! מאחר ואנחנו ציבור צרכנים גאה, הממשלה צריכה לספק לנו את השירות הזה ו*היא* אשמה, בגללה אנחנו נדרשים להתקלח 5 דקות במקום 10. הפגיעה בסביבה לא מעניינת אף אחד. זו, רבותיי, חשיבה של צרכנים ולא חשיבה של אזרחים.

יש שאלה שעוד לא עניתי עליה - מה זה קוב ? קוב (מטר מעוקב) = 1000 ליטר. 5 קוב = 5000 ליטר. כשחושבים על זה, זה ממש לא מעט (3333 בקבוקי מים מינרלים, שיואו...). בעזרת תכנון טוב, גם אם לא מוקפד למדי, ניתן לעמוד בזה.

כאן ניתן לראות התפלגות מים לפי צריכה, וכאן סטטיסטיקות רלוונטיות. לפי ארגון המים העולמי, צריכה סטנדרטית היא 3 קוב לנפש לחודש (100 ליטר ליום). במדינות מסוימות באירופה - 4.2 קוב לנפש לחודש (140 ליטר ליום). בישראל, צריכת המים הפרטית מהווה כ51% מסך הצריכה הכולל. נותנים לנו 'פור' גבוה יחסית, בטח ובטח מאחר ואנחנו רוצים להיות בארגון המדינות המפותחות (OECD). ולכן, יש לקחת אחריות. בלי 'מה אם', בלי אולי. בתור אנשי סביבה, אנחנו מודעים לגבולות שלנו ולא מחפשים חיים בלעדיהם ובלי חשבון למעשה.

תגובות

אם הגענו למצב שאנחנו משתמשים במי שתייה בשביל להעביר חרא ממקום למקום, כנראה שמחיר המים זול מידי.

הנה שני דברים קטנטנים, שיפתרו לכם את בעיית קנס המים בקלות ואפילו בצורה ידידותית לסביבה.

1. שליש מצריכת המים הממוצעת הולך על מקלחות. שליש נוסף על הדחת מים בשירותים.
אין שום סיבה שמי המקלחת ילכו לביוב - הם צריכים ללכת לשירותים.

התקנתי אצלי במקלחת מתקן מיוחד שמחירו 20 שח, שמאפשר לי לבחור איזה מים ימוחזרו ואיזה מים ילכו לביוב.
ההתקנה של המתקן קלה וללא עלות, וכל אחד יכול לעשות זאת.
את המתקן ניתן להשיג בכל חנות כלי בית והוא נקרא.... דלי (או גיגית).
בזמן שמתקלחים מניחים את הדלי (עדיף גיגית) לרגלינו, והמים נאספים בו במקום ללכת לאיבוד.
הדבר הקטן הזה, שאני עושה כבר שנתיים, חוסך 15-20% מצריכת המים החודשית שלי!

2. הבנים - להשתין בחוץ. חצי מיכל = 4.5 ליטר. בכל פעם.
התרגלתי להשתין בחוץ, בדיסקרטיות על עץ, ואני חוסך בערך 300 ליטר בחודש!
ולמתחכמים ששואלים "ומה אם יורד גשם בחוץ?" אני עונה - שיירד כבר!!!

-- אוריא, 12/01/10

בשביל ההמחשה:
כמות של 4900 ליטר מים לחודש לכל אדם.
זה המון המון מים.
זה שווה ערך ל 2 מקלחות ביום + 10 הורדות מים בשירותים ועוד 10 בקבוקי שתיה, בכל יום. לאדם אחד.
מי שעובר על המכסה הזו, כנראה שבאמת אין לו טיפת מודעות לחסכון במים, וראוי שיישלם על הנזק שהוא גורם.

-- אוריא, 12/01/10

מאמר מקצועי ומקיף, תודה.

לדעתי צריך לפעול בשתי החזיתות:
- לפעול לחסכון במים
- לזכור להזכיר ולנפנפף בחוסר האחריות הממשלתי, הוא דוגמה מייצגת לעוד הרבה מקרי חוסר אחריות שלא מגיעים כמו כאן למשבר ברור ומובהק. (חינוך, רווחה, תחבורה)

-- אורן, 26/01/10

כל מילה בסלע

-- שרית, 12/05/10