איזה חג מופלא הוא זה: מסה קריטית של אופניים, אדם וָעץ התגלגלו על אופניים אל כיכר ביאליק, וגם מכונית ירוקה, מעומס ענפים לייחורים. עם הנטיעות נחכה לאביב, ואילו אתמול חגגנו בַהֲכנת ייחורים של עֲצי פרי. לקצב הדרבוקה והגֶ'מבֶּה גלשנו אל סדר ט"ו בשבט.

עם שייקים של עלים ירוקים מהגינות הקהילתיות וּמגוון פירות העונה מעצים ביתיים וציבוריים וּשאר מקורות ידידותיים ועם מיני מטעמים מהמטפח, פצחנו בסדר. פתחנו בסבב של הקראת דברי הגות וּמדרשים מדברי א"ד גורדון, מֵההגדה לסדר ט"ו בשבט, וּמשירי רחל, וּלהבדיל, משיריי שלי, בליווי יין אורגני לבן (נאות סמדר), שהתחלף בהדרגה באדום (אורגני אף הוא, בשן) כמיטב המסורת: הלבן מסמל את החורף התל אביבי המושלג, והאדום, את פריחת האביב. גל גולן העלתה אותנו לִגבהים במצו סופרן הצלול שלה, וכטוב לבנו ביין, עברנו לשירה בציבור, בליווי הלל בגיטרה, והמשכנו והמשכנו. עוד שעה ארוכה אח"כ התקשינו להיפרד, כשאנו "מושכים את הזמן" במשחק, בשיחה, בִלגימה ועם עוגה מעשה ידי יפעת. וטֶס, באלגנטיות מעוררת הערצה, לא שכחה להעביר כובע קסמים לכיסוי ההוצאות.

שוב זה קרה, אמרנו לעצמנו אח"כ, בחיוך רחב, בִזכותכם!

כמה דברי הגות, מדרש ושירה, שהקראנו, וכמה שלא הספקנו, אני מפרסם כאן.

תודה, וּלהתראות בפורים,

אלון