מסתבר שהרעיון הקודם שלנו לא היה כל כך טוב... מפריד השומנים עלה על גדותיו ובכלל החלטנו שאין בו צורך. ניפרדנו ממנו השבוע, בשיעור על כבוד למים. בהנחיית אייל ברקן (שמגדל עץ ברחובות, ואו-טו-טו פותח איתנו קורס פרמקלצ'ר שם), חיברנו חיבורים חדשים. לאורך כל המערכת השתמשנו רק בצינורות ביוב, וויתרנו על צינור ההשקייה מהפעם הקודמת, שהיה צר מדי, והוא שגרם למים לא לנוע, ליצור סתימה במיטפח, ומפריד שומנים שעולה על גדותיו), משתתפי הקורס חפרו במרץ אגן חיפוי חדש, שבו יישתלו צמחים שאוהבים מים ואוהבים צל... אולי עץ תאנה יצליח לשגשג כאן?