| נושאים בענף |
07/08/10
זהו!
אני תמיד אוכלת "בפנים", כלומר בבית שלי, בעץ. הסיבה היחידה שלי לאכול בחוץ היא חברתית: גלידה מזדמנת עם האחיין, סושי נדיר אם מישהו מתעקש להזמין אותי לאכול בחוץ, חומוס באבא גיל, או משהו אצל אריה, בבודהה בורגר כשנפגשים לפגישה מחוץ לעץ, או איזה הבלחה רצינית של קפה ועוגה. אין יותר מידי אפשרויות, ובכל מה שקשור לאוכל כמו שאני מכינה - אין כלום בעיר - נדה. עד שזה משתנה ופתאום יש!
קוראים לזה טעם הדובדבן, זה צמוד לניצת הדובדבן, וזה מבשר עידן חדש בתל אביב. זה הדבר האמיתי. בר משקאות וחטיפים נאים ומשובחים - מיזם של ניב רפאל ושי דוידוביץ'. שני גיבורים מקומיים, ואני נשארת בלי מילים חוץ מ- כל הכבוד! מזל שאלון גם כתב על טעם הדובדבן ברהיטות אופיינית.
לא אסתפק במילים באחד-אפס, אוסיף ואכביר במילים לכל הבאים לבר כשאני שם, ואני מתכוונת להיות שם הרבה.
אז להתראות בטעם הדובדבן!
-- תמי
תגובות
תודה תמי ,עדיין חושב שהיינו משלימים אחת את השני מצוין ,אולי נכין פעם ארוחה ביחד?
ניב יקר, יאללה בוא נעשה ארוחה! אתה תעשה את האוכל ואני אשטוף את הכלים. מי האורחים שלנו?
נשמע שמתבשלת (בראש זה דווקא מלא בערכים תזונתיים!) ארוחת גורמה מיוחדת, יאממי! חכו, נדבר על הפרטים בקרוב