באינטרנט יש מספיק הסברים בנושא הורמיקומפוסטינג. אפשר למצוא מידע על הכל החל מבניית קומפוסטרים ביתיים ותפעול שוטף של קומפוסטרים קנוים עד לפיזיולוגיה ומעגל החיים של התולעים עצמן. לכן רק אתאר בקצרה את המבנה של הקומפוסטר הנסיוני שבניתי אתמול. מובן שכל החומרים הם ממוחזבל.

החידוש פה הוא מיחזור המים שבהם משתמשים להרטבת הנייר והקרטון אל תוך הקומפוסטר עצמו כדי לספק לחות לתולעים. הרעיון של טיפטוף איטי של תה הקומפוסט נלקח ממערכת קומפוסט אנארובית מורכבת יותר (שמיצרת גם ביו גז אך מצריכה כמויות גדולות למדי של מים). מלבד היותו בגודל המתאים לעציץ החרס יתרון נוסף, החרס סופח נוזלים ועוזר לשמור על העסק בפנים לח, בתקווה גם כששכוחים להוסיף מים כמה ימים.

נפח הקומפוסטר הוא כ-80 ליטר. יהיה מענין לראות אם התולעים יצליחו לאכול את הפסולת האורגנית שאנחנו מייצרים מהר מספיק. כנראה שלא. בעתיד כשנבנה לנו שרותי קומפוסט ודאי נרצה לתת לתולעים את התוצרת, אז כנראה יבוא השידרוג הבא.

תמונה 1:

לפי כיון השעון מלמעלה למטה - עציץ חרס בגובה של כ-60 ס"מ עם חור ניקוז. גיגית מלאה בקרטון מושרה במים. קופסא של תולעים רעבות. לא בתמונה: שקית סופר של פסולת אורגנית צמחית בשלבי ריקבון שונים.

תמונה 2:

קומפוסטר טוטם - העציץ הרחב שלמעלה משמש כמאגר נייר וכמכסה רופף לקומפוסטר. בכד שמתחתו יש שכבה של אדמה שמעליה שכבות של קרטון לח וזבל אורגני. כשמוסיפים מיים לקומפוסטר יוצא נוזל (compost tea) שמצטבר במיכל הפלסטיק שמלמטה. המיכל מרוקן לערוגת העגבניות שליד.

תמונה 3:

מבט מלמעלה - במכסה שומרים ניירות משומשים. כדי לשמור על הקומפוסטר לח משפריצים מים מלמעלה. כך הניירות והקרטונים מתרככים ועודף המים נוזל לקומפוסטר.

תמונה 4:

מרימים את המכסה וממלאים בשאריות מזון וניר לח לסירוגין.