11/08/10

על צרכנות רגועה

הפעם האחרונה שעשיתי קניות ברוח "תרבות הצריכה" הייתה ב-2006. אני זוכרת את הרגע שבו הבטחתי לעצמי שדי! הלאה הצרכנות הפוגענית ומי החליט שזו תרבות? יצאתי למסע חיפוש אחרי תרבות אחרת. עם הזמן גיליתי שלא הפסקתי להיות צרכנית - פשוט נרגעתי. אני שואפת לפעול כמו כל יצור אינטלגנטי אחר על פני הכדור: לצרוך תוך כדי תרומה לבריאות שלי ושל הסביבה. כמו שאומרים בפרמקלצ'ר: לעשות שכל פעולה תניב שתי תוצאות חיוביות לפחות. להשתחרר מההנחה המוטעית שאם אני מרוויחה, מישהי אחרת (פעמים רבות זו הסביבה) מפסידה. צרכנות רגועה היא הדרך המתקדמת לקיום והנאה, משהו שכל חיידק ממוצע יודע לעשות! גם אני רוצה!

למשל, תראו כמה חם ולח! סתם דוגמה, כי על זה כולם מדברים - איכשהו המזגן לא עוזר למצב הרוח. אבל לכל המתלוננים יש מים זורמים וים ומקפיא, שלושה דברים שהופכים אותנו לעשירים ויכולים גם להפוך אותנו למאושרים. צאו וחשבו כמה עולה מקלחת של שתי דקות, שמימיה זורמים להשקיית עץ התות שבגינה. אני משתמשת במי שתייה כדי להתרענן כמה פעמים ביום שבא לי, אם במקלחת ואם בשתייה ואם באכילת אבטיח. אני מנסה לעומת זאת לא להשתמש במי שתייה להורדת המים בשירותים (תרבות הצריכה קלאסיק!). אני הולכת לים כשנהייה לי חם מדי, ואם אין זמן לים, אז אני עושה לי גלידה, ומחייכת. כי הגלידה היא הכי טעימה כשהכי חם!

אז כל מי שנמאס לו מהלחץ של תרבות הצריכה, הדרך החוצה היא קלה ורצופה בוויתורים מרעננים! "וויתור" לא כמו "קורבן" ("אוי! השנה לא אקנה משקפיי שמש של גוצ'י, אני קורבן אקולוגי") אלא כמו להיפטר משני הקילו המיותרים או לבטל פגישה משעממת ("איזה כיף! השנה אין צורך להוציא זמן בחנויות למשקפי שמש, פשוט אאמץ את משקפי השמש שאחותי קנתה לעצמה והתחרטה - הן מתאימוות לי בול"). אפשר להפסיק להיכנס לחנויות משמימות ולהתחנן שלא יתנו לי שקית, וללכת במקום לשוק קח-תן או חנות יד שנייה. גם מוצאים כל מה שרוצים וגם פוגשים אנשים נחמדים ורגועים. אפשר להקים קואופרטיב, כמו זה שטל-אל התחיל בפלורנטין או כמו הקואופרטיקווה, בו אני חברה גאה.

אם נשים לרגע בצד את החום, אפשר להתחיל לחשוב על החגים. עם המשקפיים של תרבות הצריכה על האף, הלב מתכווץ ולא יודע להחילט מה יותר מלחיץ: החום או הקניות של החגים. אפשר להחליף משקפיים ולפתוח את העיניים! אנחנו מוקפים באנשים מוכשרים שעושים דברים נהדרים. למה לא לתמוך בהם ולהינות מהדברים שהם עושים? לוקח רגע להתרגל לחוסר האחידות של המוצרים, לאריזות הממוחזרות, לחוסר הוודאות באספקה... אבל כשמתרגלים, אי אפשר לחזור אחורה. מוצרי קוסמטיקה וטיפוח לבית, בובות, תיקים, עוגות וממתקים, ריבות וחמוצים, והכל מגיע עם חיוך של מישהו שמכירים. אני מעדיפה נשמה על פני "שירות לקוחות" ואמון על פני תקנים אקולוגיים. עם חברים אפשר גם לעשות בארטרים שזה אדיר. זה באמת על קצה המזלג... בהמשך העונה נכתוב ונפרט על חוויותינו בעולם הצרכנות הרגועה, ואתם מוזמנים לבוא לסלון האקולוגי כל יום שישי בין עשר לשתיים לחוות אותה בעצמיכם.

קיץ חם ונעעעעעעעים,

תמי