16/08/10

אמיר חרש - מספר ומלקט סיפורים

תמיד אהבתי לטייל, את זה למדתי מאבא. כשהייתי ילד הוא הביא לי תרמיל קטן, ועם השנים התרמיל שלי גדל והתרמיל שלו התכווץ. בטיולים למדתי לאהוב את הטבע ולהקשיב לסיפורים. זה מה שהיינו עושים שם, מדברים אחד עם השני ומספרים. בכלל כשאתה מטיל כל דבר מספר לך סיפור, מבצר ודרך עתיקה, למה הם כאן? מעין הנעורים, מאיפה השם? עקבות בחול, שועל או נמרה?

האהבה לטיולים הובילה אותי לתנועה הסביבתית. עבדתי כמה שנים בסניף תל אביב של חברה להגנת הטבע. עם הזמן הבנתי שהשורש של הבעיה הסביבתית הוא לא ההתחממות הגלובלית או חוסר במיחזור. שורש הבעיה הוא סיפור שאנשים מאמינים בו, ועד שאנשים לא יאמינו בסיפורים אחרים, השינוי לא יגיע.

וזה מזכיר לי שפעם נכנסתי לתחנה המרכזית עם תיק מלא ספרים. השומר הרוסי, שמי יודע איזה פרופסור הוא היה פעם, נתן בי מבט רציני ואמר, אתה לא יכול להיכנס עם ספרים, זה יותר מסוכן מפצצות. אולי הוא צחק ואולי הוא צדק.

סיפורים כבר שינו את העולם בעבר.