| נושאים בענף |
21/08/10
למה אני כל כך אוהבת את אורי מאיר צ'יזיק?
השבוע שוב ישבנו בטעם הדובדבן. יש משהו מעורר ומפקס באוכל נאה. הפעם על הדוכן ניצח שי דוידוויץ', האקטיביסט הבלתי נלאה שדברים כמו טיגון מעלים לו את הטמפרטורה. לאחרונה שי קנה לעצמו את הספר שאנחנו מוכרים בעץ בשמחה, "צמחי בר למאכל". בספר אורי נותן מתכונים שמרגיזים את שי ואותי מאוד מאוד, ואני גם לא מתה על העיצוב שלו, ובכל זאת הענקתי עותק שלו להורים שלי לפני פסח האחרון, וזה לגמרי הרחיב לי את הלב.
ובגלל זה אני אוהבת את אורי. בגלל שהוא גשר מופלא בין אנשים כמו שי ואנוכי לבין אנשים כמו אמא ואבא שלי. וזה בלי להזכיר כמה למדתי ממנו בשני הקורסים הנהדרים שלו, שהוא מעביר בעץ. אני נהנית להמליץ על הקורסים לאנשים משני העולמות, כי אני יודעת שהם מתאימים לכל מי שתזונה מעניינת אותו, בין אם הוא אוכל בשר או טבעונאי - וזה מה שגדול באורי.
אמא ואבא שלי הם זוג אנשים מקסימים. הם לא רואים עצמם כאקולוגיים ולא מרגישים אפילו צל של רגשות אשמה בקשר לזה. הם אף פעם לא מתנצלים על החמאה שהם מטגנים ועל השמנת והסוכר הלבן שהם שופכים בכל הזדמנות אל תוך האוכל שהם מגישים לנו. הם זורקים את הזבל שלהם לפח של העירייה ואוכלים בשר כמעט כל יום. איכס! אולי כדאי לי לבחור הורים אחרים?
אז זהו, שלא. יש המשך...
אני מתה על ההורים שלי ולא אחליף אותם באחרים גם אם תציעו לי צמד מרחפים שנולדו טבעונים ויש להם אחוזה בהרדוף. אמא שלי המציאה את הליקוט בלי לקרוא לעצמה "לקטית" ואבא שלי יודע טוב מאוד מה זה קומפוסט, רק לא חשב שזה חשוב ללמד אותי. קורה - טועים. חוץ מזה, נסו אתם להיות ההורים שלי וללמד אותי משהו. איך הם שרדו אותי 18 שנה זו תעלומה בפני עצמה.
ההורים שלי שייכים לדור שבאופן טבעי מכבד את המשאבים - הם פשוט יודעים איך זה מרגיש כשאין אז הם לא לוקחים את מה שיש להם כמובן מאליו. לכן זה ממש טבעי בשביל אבא שלי לשמור מים, הוא לא כותב על זה ולא מצלמים אותו לטלויזיה, הוא פשוט מתענג לחסוך. ההורים שלי קראו כמות מטורפת של ספרים ויודעים הרבה יותר ממני על ההיסטוריה של המקום הזה שבו נולדתי, הם טיילו בארץ לאורכה ולרוחבה, ועדיין עושים זאת בכל שבת שאיננה חמה להם מדי. לרב חוזרים עם משהו אכיל הביתה, כובשים זיתים שמסקו ליד בית שמש, מטגנים פטריות שליקטו ביער בן שמן, עושים חיים.
ולכן הספר של אורי היה מתנה מושלמת בשבילם, ולכן אני אוהבת את אורי. כי הוא עשה משהו שיכולתי להביא להורים שלי במתנה. מתנה לא מחנכת או מוכיחה. מתנה שמחברת באופן מושלם את העולם ה"ישן" שלהם לעולם ה"חדש" שלי.
בארוחת סדר פסח שהתרחשה מיד אחרי שהמתנה ניתנה שלפתי את הגפילטא שלי והנחתי אותו בחיוך לצד הכבד הקצוץ של אמא שלי שהפעם היה מוקף בזר של פרחי כליל החורש. הקפתי את האספרגוס שהיא טיגנה קלות בחמאה בפירחי כובע הנזיר מהגינה שלי.
מתי ואיך הפכתי מנערה ניו יורקית חיוורת לגננית שמגדלת כובע נזיר ואוכלת לו את הפרחים בתאווה? מתי ואיך אמא שלי למדה שגם כליל החורש נותן פרח אכיל? איך קרה שבמקום גפילטא פיש יש לנו על השולחן גפילטא-בלי-פיש? אה-הה! בזכות אנשים כמו אורי שאנחנו פוגשים לאורך הדרך, והספרים שהם כותבים.
ולמה המצה היא מקמח לבן? ואוף, למה יש סוכר לבן בקינוח שלי? ולמה למה למה אני רוצה עוד פרוסת עוגה? אה! זה בגלל שאנחנו בסך הכול רק בנקודה מקרית אחת של הדרך המופלאה לעבר העולם החדש שאני מדמיינת.
"עולם חדש?" ישאל אבא שאלה רטורית לגמרי. "לא תזיק לנו קצת ענווה, לבני האדם אין כזו השפעה על מה שקורה בעולם כמו שהם חושבים" ואז מתחיל הוויכוח הלוהט הקבוע של ארוחת החג. ואני מנסה ללמוד לא להתרגז כל כך ולנווט את עצמי כמה שיותר מהר לנקודה שבה אנחנו מסכימים, לוגמת מהליקר דובדבנים של אמא (קטיף עצמי מרמת הגולן). הלחיים שלי מאדימות. אני יודעת שאבא שלי צודק ושהעולם החדש הוא רק בראש שלי. איפה אנחנו נפגשים? במציאות כרגע, שבה לעבודה הזו שאני עושה יחד עם אנשים "כמוני" על יצירת עולם חדש יש השפעה מיידית וחיובית על איכות החיים של כולנו, כאן ועכשיו. אני עוד לא מצאתי עבודה אחרת שעושה בשבילי את החיים ליפים כל כך, שמחברת אותי כל כך טוב להורים שלי, ואני כל כך שמחה שאבא שלי שם לב שאני יותר מאושרת עכשיו ממה שהייתי בימי ניו יורק המשופעים.
ואני כל כך אוהבת את אורי.
תגובות
איזה כיף לאורי :-)
כל הכבוד לאורי, אורי הכי שווה הכי יפה הכי מגניב הכי חשוב, מי שיגיד ביקורת על אורי צריך להיכנס בו! כל מה שאורי אומר זה רק דברי אמת חיים. אם אורי אורי שמשהו טוב אז זה טוב ואמרו אמן וכל מי שמבקר משהו של אורי הוא קונספירטור הזוי! אורי אנחנו מאחוריך! מזון מקומי זה הכי הכי! ואם במקום שלנו אוכלים מקדונלדס, אז זה הכי בטו וכל מי שאומר אחרת הוא מאיזה כת של טבעונים פסיכים הזויים שלא מבין שום דבר מהחיים שלו!
אודי יקר - גם אותך אני אוהבת!
אודי,
אני לא יודעת על מה אתה מגיב כי אני לא מכירה את תמי ולא אותך.
בכל מקרה, מתוך היכרותי עם אורי מאיר-צ'יזיק, שום דבר ממה שכתבת לא קשור אליו.
הוא בטוח לא מתייחס לטבעונים כאל הזויים או פסיכיים (אני טבעונית והתייעצתי איתו מספר פעמים בנושאי תזונה).
תמי,
הדברים שכתבת דיברו אלי ומצאתי את עצמי מסכימה.
תודה רבה.
שנה טובה לכולם.
יעל,
אודי כתב כאן בציניות, אבל הביקורת שלו נכונה, תקראי את המאמר של אורי על למה צריך לטענתו לאכול בשר, מאמר מגמתי וללא ביסוס הגיוני או עובדתי, שמתייחס לטבעונים ככת. ותראי את הספר שלו, שמשום מה מלא במתכונים שמצליחים להפוך את המזונות הכי בריאים למזיקים.
נראה לי מוזר מאוד שמקדמים מישהו כזה.
יום נפלא!
שי,
בשום מקום אורי לא מתייחס לטבעונים ככת.
אני חוזרת ואומרת -
אני התייעצתי מספר פעמים עם אורי לאורך השנים וכל מה שקיבלתי ממנו היה כבוד רב לדרך בה אני בוחרת לצעוד והמון עזרה להמשיך ולצעוד בה. במקום שבו הייתי כשהתחלתי להתייעץ איתו - אני חושבת שבלי העיצות שלו לא הייתי יכולה להמשיך להיות טבעונית ובריאה.
בטח שקראתי את המאמר שלו, גם את המאמרים על הימנעות ממוצרי חלב וגם את שאר המאמרים שלו.
אחרי שקראתי גם ביקשתי וקיבלתי את המחקרים והמאמרים שעליהם הוא התבסס. יש לו ביסוס, הוא פשוט לא הביסוס שלפיו אני בוחרת להיות טבעונית.
שמע, נכון, אורי חושב שצריך לאכול כמויות קטנות של בשר.
ועם זאת, גם אני העברתי לחברי ולמכרי את המאמרים וההרצאות המוקלטות שמציעים בהם יום שני טבעוני או רק להימנע מבשר בימי השבוע. כל הרעיונות האלה מציעים, למעשה, אכילה רבה יותר של בשר ממה שאורי מציע לאוכלי הבשר שבאים לקליניקה שלו. אז למה שנקדם יום טבעוני אחד בשבוע ולא מישהו שמציע לאכול רק פעם בשבוע בשר?
ושוב - לי הוא לא הציע את זה, הוא תמך בי בדרך בה אני בחרתי.
אני הייתי מרוצה מאוד וחברה צמחונית שלי קיבלה ממנו את אותו היחס.
קרובי משפחה שלי יצאו איתו לסיורי ליקוט ועכשו יש יותר ירוקים ורסק ירוק בתזונה שלהם.
בעיני זה נפלא.
אני חושבת שאתם טועים בכיוון של הביקורת שלכם, אודי ואתה.
ואני רוצה רק להוסיף - תודה רבה על הטון הרגוע והמילים השקולות, זה מאוד חשוב. לי זה נעים יותר מציניות.