קיימנו מעגל היכרות, שבו סיפר/ה כל אחת ואחד חוויה משהבוע האחרון, הקשורה לאוכל. הִמשכנו בשיחת היכרות בזוגות. בשלב זה התמוססו כל המתחים, החששות וסימני השאלה, והיינו מוכנים להפנות את תשומַת לבנו לצמא וְלרעב ואל האוכל הרב שחיכה לנו.

הסלון האקולוגי נראָה כמו דוכן בשוק אורגני, עמוס במגוון עשיר של פירות, ירקות וְזַרעי מאכל, אך לא התנפלנו על כל זה, כי אם, בהנחייתו של אופק, פצחנו במשחק, שאתגר את חושינו והביא את ההיכרות בין המשתתפים לרמה גבוהה יותר של אינטימיות. זה אפשר לנו לעבור ביחד חוויות וְלחרוג מהדרכים המקובלות של התנהגות בחברה בהקשר של אוכל. גם בהמשך הנחה אותנו אופק בתרגילים וּמשחקים, שחיברו אותנו יותר ויותר לתחושות שלנו בקשר למזון וְלַחֲברינו למפגש.

רק על דבר אחד הצטערנו בסוף המפגש: שלא עמד לִרשותנו זמן נוסף. בפּעם הבאה, כך החלטנו, נקצה זמן רב יותר למפגש.

עוד על הסדנה וּמועדה, בצירוף תמונות יפהפיות של ליה צ'סנוקוב, כאן.

אלון