07/11/10

כבוד למשאבים

כבר הסתיו עכשיו? או אולי חורף, לפי השעון? מחכים לגשם שיבוא, מדברים עליו, מריחים אותו, חולמים עליו בלילות, מדמיינים ששמענו משהו, אבל בינתיים זו רק המזרקה בכיכר שממשיכה להשפריץ מים, בלי יותר מדי כבוד. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים כבוד? למה לא חיסכון?

אנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה, קרוב ולפעמים גם רחוק ורואים אותם נשפכים "כמים". כמים? מי שאמר זאת לראשונה בודאי לא חשב על 9 ליטר מי שתיה שנשפכים על כל השתנה רק כדי להסיע את התוצר מהבית שלי לבית של השפד"ן! הוא לא חשב על עצים שהופכים לפלאיירים שנזרקים לבור גדול יחד עם חומרי דישון טבעיים, פלסטיקים מזהמים ומתכות כבדות ועוד ועוד, שם ילכו לאיבוד כל המשאבים הללו בחיבוק חזק שהוטבע כבר בתהליכי הייצור.

הוא מן הסתם חשב על מי מעיינות ונחלים שצפה בהם שוצפים בנדיבות, תמיד בתנועה משמחת, מרווים, מנקים, מניעים את החיים. בלעדיהם אין לנו קיום, ואנחנו, במקום לתת להם כבוד, מדברים על חיסכון. חיסכון מניח שיש בזבוז, חיסכון עושה לנו רגשות אשמה, אבל כבוד זה כבר סיפור אחר לגמרי, כשיש כבוד יש מקום לשיתופעולה, לעבודה יחד, לקבלה ונתינה. המים כאן כדי שניקח מהם לשימוש נאות, וניתן אותם בחזרה למערכות טבעיות. כך גם עם כל שאר משאבי הכדור העומדים לרשותינו. אם נשכיל לפעול לפי הנוסחה הפשוטה ש"זבל שווה מזון", נוכל להשתמש במשאבים ביד רחבה, ולשפוך אותם כמו מים חיים, נקיים, מרווים וזורמים למקום הבא בו הם דרושים.

אז פה בעץ התחלנו לחשוב. וכשחשבנו על זה, גילינו הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לכבד את המשאבים שמגיעים אלינו. התחלנו עם קומפוסט, ועכשיו אייל מייעץ לכל מי שרוצה לעשות, ומתחיל בקרוב קורס קומפוסט. הקורס יקדים אך ביום את כנס גינון גרילה שלנו, שבו נברר מהו גינון גרילה ונמצא את הדרכים לקדם הקמת קבוצות פעולה בעיר שלנו וגם בערים אחרות. שתי הפתיחות הללו יבשרו את זמן חקלאות עירונית, אבל כרגע רק התחלנו את זמן כבוד למשאבים, אז הנה עוד כמה מילים.

אורלב (שהמציאה לעצמה שירות לאומי בעץ!) כתבה על מייק בייק - מתקן אופניים על אופניים שבהחלט מכבד את הגלגלים ויש לנו המון כבוד אליו. אסף כותב על כבוד למים בבלוג שלנו ב-NRGמעריב. התולעים שלנו ממשיכות לעשות עבודה מצויינת, גם בתקשורת ובעיקר בקופסת הקומפוסט שלהן (אחרי הכתבה על התולעים  כמעט והתדלדלה לנו האוכלוסיה, אבל בעקבות ירידת הטמפרטורות הקלה נצפתה התרבות מעודדת מאוד!). המים אצלינו זורמים מהמיטפח ומהאמבטיה לגינה ולא אל הביוב, והמזון שאנחנו מכינים מדלג באלגנטיות על שלב האריזות וכל מה שהוא חד פעמי. אתם כרגיל מוזמנים להגיע ולראות את הפלאים הפשוטים הללו כל יום שישי בין עשר לשתיים, ועכשיו התחלנו לפתוח גם בימי חמישי, להפסקת אוכל בעץ.

ואם נמשיך, "עסקים כרגיל"? הסיפור הטוב ייגמר? כנראה שלא, הוא רק ישנה צורה, כך על פי אמיר.

כבוד!

תמי