כשהייתי ילדה, אמא הייתה מכינה לי סנדוויץ' חלה עם ממרח שוקולד, וזה פחות או יותר הייתה ארוחת הצהריים שלי כל ימי התיכון. הרבה מים אפורים זרמו מאז, השוקולד יצא וחזר לתפריט כל כמה שנים, ולאחרונה חזר בגדול בתיווכו של דרור זוהר. אני עדיין חלוקה בדעתי גבי נחיצותו בתפריט, אבל משאירה לעצמי את הפינה החשוכה (חומה כהה ומרירה) הזו, להתפלש בה קצת מפעם לפעם.

ועכשיו, אם כבר התפלשות, אז המצאתי מתכון לממרח שוקולד, לכבוד ההפעלות ירוקות שעשינו במושב בית אלעזרי לפני כמה שבועות.

הנה המתכון:

מה שנחמד ב"מתכון" הזה, הוא שבעצם מדובר על ארוחת שוקולד מתמשכת.
מתחילים עם להמיס עיסת שוקולד בסיר כפול
ממשיכים ומוסיפים חמאת קקאו - ככל שתוסיפו יותר זה ייצא יותר שומני ופחות מריר, אני מוסיפה פחות מחצי כמות העיסה, כרגיל לפי העין ומצב הרוח
עכשיו אפשר כבר לטבול פירות ולהינות מהתוצאה עם השוקולד החם, או לתת לזה להתקרר ולהתקשות על הפרי, או להקפיא (למשל בננות משוקלדות)
בשלב הבא אפשר להוסיף ממתיק כמו סילאן, או מולסה או מייפל (אני הכי אוהבת מולסה כאן) ולקבל סירופ שוקולד מדהים לקישוט כל קינוח
עכשיו (עם או בלי הממתיק הנוזלי), מעבירים את השוקולד לממחה ושם מאחדים אותו עם קשיו מושרה ותמרים מגולענים ומוטבעם במים
כמה? ככל שנוסיף יותר קשיו ייצא לנו יותר בהיר, ממרחי ושומני, ככל שנוסיף יותר תמרים, ייצא לנו יותר מתוק והמירקם שונה וגם כן מגניב
לא לפחד ממי התמרים, בבלנדר הכל מתאחד לכדי ממרח, נוזלי יותר ככל שנוסיף יותר מים כמובן
זהו, קיבלנו ממרח שילדים אוהבים (תראו בתמונות). יש לזכור שבגלל תכולת המים במימרח הוא לא ממש עמיד בחום. כמה שעות מחוץ למקרר והטעם משתבש. כמובן שאם יהיה יותר שומן וסוכר וםחות מים זה יהיה יותר עמיד, כלומר במקום תמרים ומימיהם, אפשר להוסיף שמן שקדים ומייפל/מולסה/סילאן
אחרי שמעבירים את המימרח לצנצנת ומאכסנים במקרר, הממחה נישאר מאוד "מלוכלך". כידוע, קשה להוריד שוקולד ללא נוכחות מים חמים. מוכנים למנה אחרונה?
שופכים מים רותחים לבלנדר ומערבלים במרץ. קיבלנו ממחה נקי. ומשקה שוקו חם!!!

מתוק לי מתוק לי

תודה לדרור על השוקולד

ותודה לבית אלעזרי שהזמינו אותנו ונופפו לי שוקולד השחר מול הפרצוף - זה הפעיל אותי! : )