05/12/10

ההודעה

ערב נר ראשון חנוכה, זמן לניסים, אני ואלון יושבים ועובדים על המייל השבועי (אלון) ועל תמונות לאתר (אני), "אולי נעדכן את העמוד הראשי, נשים את התמונה של הנרות?" אני שואלת. הטלפון מצלצל. נועם, בעל הדירה על הקו. ערב נר ראשון, מוזר, לא מתאים לו.

"תמי, החלטתי לא לחדש לך את החוזה" המילים נוקשות בעור התוף שלי אחת אחת, יש את הרגעים האלה שבהם ברור שמימד הזמן הוא מימד מאוד גמיש, רגעים שכל שבריר מהם מורגש כל כך חזק שהם ארוכים-ארוכים. "יש לך חודשיים למצוא מקום חדש". שאלות ששאלתי: "האם זה כסף?" "מה קרה?" ו"בוא נדבר אולי?" פגשו אוזן ערלה. "תניחי לי, יש לך חודשיים, להתראות". טוב שלא איחל לי "חג שמח"...

או אולי זה דווקא היה ממש במקום לאחל לי חג שמח, ואפילו ניסים וגם נפלאות! הנחתי את הטלפון במושבו, הסתכלתי על אלון שהסתכל עלי חזרה. התחלנו לדבר ולהעלות את כל האפשרויות. להישאר בעיר, למצוא מקום חדש, לעזוב את העיר, מה ממשיך? מה מפסיקים? תוך כדי שאנחנו מדברים, התגבשה אצלי איזו תחושה חזקה של נס. עד רגע כתיבת שורות אלו, אני עדיין לא סגורה עליו, אבל אני יודעת שהוא כאן.

למחרת הייתה הפסקת צהריים כרגיל ואחרי שהאורחים הלכו, היה לי רגע של פחד. מזל שאייל ואורי היו כאן ויחד הלכנו לבניין ליד לראות דירה ששמעתי שמשפצים שם. הדירה מצאה חן בעינינו. מאוד! התחלנו בתקשורת עם בעל הבית החמוד (באמת!) וברגעים אלה אני יושבת ומחכה לתשובתו האם יאות להכניס אותי לדירה יחד עם הנדוניה שקוראים לה עץבעיר. לא החלטה פשוטה לבחור שמשקיע את הנשמה שלו בדירות שהוא משפץ!

בעוד אני מחכה, ולא יכולה לחשוב על שום דבר אחר, הנה כמה מחשבות רנדומליות שעלו לנו, בערב של הפנינג החנוכה שהוקדש לשינוי ששוץף את העץ, ובפגישת הצוות המדהימה שקיימנו אתמול בבוקר:

- העץ צריך פוקוס וזו המתנה הגדולה ביותר שנקבל מהשינוי

- זו ההזדמנות שלנו לבנות דברים יותר נכון. לקחת הפסקה מהגינה, מהשיפוצים, מהחנות. לראות איך כל הרעיונות שלנו שיישמנו בביאליק 23 הם פיילוט נהדר, להדגמה ולשיכפול במקומות הנכונים ובזמן הנכון.

- זו ההזדמנות שלנו להגדיל קצת את הסקלה. לחזק את שיתוף הפעולה עם העירייה ולחשוב על פעולה עירונית. ועל כך נרחיב עוד בפגישות החברים שלנו.

- ואם אמרנו חברים, אין ספק שבהעדר פעילויות כלכלית שכבר התרגלנו לסמוך עליהם, הפנייה לחברים תתחזק.

בינתיים, תודה לכל מי שמביע תמיכה!

תגובות

רוצה לחזק, השינוי רק יביא להפתעות טובות שלא יכולנו לדמיין. וגם להודות על כלי העבודה שהשאלת לי תמי להקמת הגינה המחודשת כאן ברחוב ארנון אחרי השיפוץ, שיחזרו בימים הקרובים. לפי המאיה אנחנו עכשיו בגל הנשר, שכולו הגשמת חלומות ושיתופי פעולה מהפרספקטיבה של מעוף הנשר, עם חזון ותקווה. שיהיה חג של ניסים, חדשות טובות וזרימה חלקה של האנרגיה. נועה

-- נועה פלד, 05/12/10

לנועה, שלום.
היכן בארנון?
אני הגנן של ארנון 2,5,וגם קצת ב1,3,א6,

-- איתמר, 08/12/10

כבד על הלב. מה יעלה בגורל הסלון הפתוח? הקומפוסט? האם העץ עדיין יהיה מקור לרכישת תולעים? מודאגים פה. תחושת המשקולת הכבדה (עופרת יצוקה?) רק ממחישה איזה דבר נפלא ויוצא דופן בנית, תמי. צריך אותך פה, באורבניקה.

-- זאת עם האופנוע, 13/12/10

כל מקום שתעברו אליו יעשה טוב לרחוב ולשכנים,
אנחנו נבוא לבקר גם שם

מקווה שזה לא יהיה צפוני מדי...

-- שכן מביאליק 3, 15/12/10

תמי היקרה,
כאשר שכרת את הדירה לא טרחת לסכם עם בעל הבית שאת מתכוונת להפוך את הדירה ל"עץ בעיר"
זכותו לא להסכים עם דרכך. זה הנכס שלו. לא כל אחד רוצה שיצבעו לו את הקירות עם כל מיני מרקחות טבעיות.

-- דריה, 18/02/11