| נושאים בענף |
18/12/10
פפאייה!
|
|
|
|
|
|
זה לא חדש שאנחנו מתים על פפאיות. הן מגיעות אלינו מזיו שוורצמן מנטעים (אותן אתם יכולים למצוא ברבות מחנויות הטבע), או מחברו צביקה שבבית חנן, או מבילי סטמפל אשר בשדה ורבורג, ולאחרונה קיבלנו גם כמה מיאיר, אבא של שימי, כשביקרנו אותו בחיבת ציון.
אנחנו מכירים שני זנים. זיו מגדל את הצהובות העגלגלות יותר, ויש את המאורכות הכתומות שבילי וצביקה וגם יאיר מגדלים. לאחרונה למדנו על היתרון של הזן הכתום. העץ מפרה את עצמו, יש לו פרחים משני המינים (זכר ונקבה). לקבלת פירות מהזן הראשון, יש צורך בשני עצים, עץ זכר ועץ נקבה.
לעומת זאת זה הזן שמגיע לכאן יותר, נאכל במהירות, הגרעינים הולכים ברובם קומפוסט (למה רק ברובם? בקרוב אכתוב על טעמם החריף, ועל החזרת שהכנתי בעזרתם!), כן, המממ. בקומפוסט הם לא לגמרי מתים. אחרי חצי שנה מפזרים את הקומפוסט הנחמד ברחבי הגינה, והנה זה פלא, עצי פאפיה בכל מקום.
מה עושים? פשוט מוציאים אותם בעדינות ומעבירים לעציצים, ואם אחד מהם גודל במקום נחמד, אה... נותנים לו לגדול.
והם גדלים!!! בנורדאו 58 השכנים מדווחים על פפאיות שנוחתות מגובה הקומה השלישית (שם פיזרתי קומפוסט לפני חמש שנים בערך...)
כאן בחצר של ביאליק 23 צמחו להם כמה עצי פפאייה. שלושה מהם לא שמחים במיוחד, חוסים בצילו של עץ הפיקוס הענק של הבית השכן (זה שאנחנו עוברים אליו!), והם פורחים בפרחים זכריים...
בחזית, ממש בצמוד למשרד, גדל לו מזה שנתיים וחצי עץ פאפייה נקבה!
כשהתחילו לצאת הפירות ממש לא האמנתי. לקח להם המון זמן להבשיל, אבל עכשיו הם מבשילים להם אחד אחד. וכל אחד הוא חגיגה של ממש. פפאיות כאלה טעימות! אני לא יכולה לתאר במילים. תודה לזיו שוורצמן על אותה פפאייה שגידל לפנח שלוש שנים, שאכלתי, ושזירעה נפל בדיוק במקום הנכון!
העץ מושך המון תצומת לב מהמבקרים בכיכר, עושה לנו צל נפלא במשרד, והפאפיות, הו הפפאיות!
