הדובר הראשון, פרופ' אבנר סופר מביה"ס לפיזיקה באוּניברסיטת תל אביב, נתן רקע על ההיבטים הפיזיקאליים של הקרינה. הוא הִסביר, שאורך הגל של הקרינה הסלולארית גדול במידה כזוֹ, שהאנרגיה של הפוטון קטנה פי מיליון מזוֹ, הדרושה להוצאת אלקטרון מאטום, כלומר, ליצור שינויים מולקולאריים. שמא יש סכנת חימום? אמנם אורך הגל הסלולארי, 40-15 ס"מ, דומה לשל תנור מיקרוגל, 12 ס"מ, אך בתנור מיקרוגל ההספק הוא 200 ואט (200W), והוא כלוא בקופסת המתכת, ואילו בסלולארי רק 2W המתפזרים במרחב. המוח מחמם בהספק של 20W, והגוף מסוגל, כמובן, לקרר זאת. בליעת חום ע"י מולקולה כזוֹ או אחרת בִתהודה אינה מדאיגה, כי המולקולה קטנה, ותתקרר, בטרם תגיע לטמפ' מסוכנת.

פרופ' רוני זגר ממְכון וייצמן הִסביר, כי בהתמרת אותות תוך-תאית רגילה האות יורד כעבור זמן קצר וּמאפשר לאות חדש להיקלט, ואילו בהתמרה סרטנית המסר לתאים לגדול נמשך ללא הפסק. התגלה, כי בִקרינה בעוצמה נמוכה בהרבה מהסלולארית נוצרו שינויים במבנה הכרומוזומים. בניסוי לא הייתה התחממות בת-מדידה, וּוידאוּ שמנגנונים, המופעלים ע"י שינויים מזעריים בחום, לא הושפעו.

פרופ' רפי קורנשטיין ממְכון גֶרטנר והפקולטה לִרפואה באוּניברסיטת תל אביב גילה אי-יַצּיבות גנומית, הקשורה בתהליך הסרטני, כבר בעוצמה של 50% מהמותר על-פי התקן (בתדר של 800MHz). התוצאות מצביעות על השלכיות א-תרמיות, בעוד שהתקן מדבר רק על השלכות תרמיות.

פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היח' לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מְכון גֶרטנר לחקר אפידמיולוגיה וּמדיניות בריאות, תל השומר, ציינה, כי רק שני מחקרים עקבו אחרי נבדקים לאורך שנים מספיקות להתפתחות סרטן, כל שכן למעקב אחר עלייה בסרטן המוח בִכלל האוכלוסייה. מחקר Interphone הוא המחקר הבינלאומי הגדול ביותר בתחום. הוא נערך בַשנים 2004-1998 ב-16 ארצות. ההשפעה גדולה ביותר באזורים כפריים, שבהם האנטנות מרוחקות. מסקנה: אין השפעה סרטנית כעבור עשר שנים אצל משתמשים ממוצעים. המחקר אינו מתייחס למשתמשים כבדים וְלִתקופה ממושכת יותר. כמו-כן, אין התייחסות לכך, שממוצע השימוש גדל לאורך השנים. אם נניח, שמשתמש ממוצע של ימינו שווה-ערך לִמעשן ממוצע, הרי שבִתחילת תקופת המחקר היה השימוש הממוצע שווה-ערך לעישון של חמש סיגריות ביום. בהירושימה ונגסקי התגלה עודף לוקמיה כבר בִשנות החמשים, אך רק ב-2002 החלו להתגלות גידולי מוח, וזה מצביע על הזמן הרב הדרוש למעקב אחריהם. 97-99% מהקרינה נספגת בסמוך לאוזן בשכבה החיצונית של המוח. אצל אנשים, שהתפתח אצלם גידול בצד, שנהגו להחזיק בו את הטלפון, נמצא מתאם בין חומרת הגידול למשך השיחות וּתכיפותן. ההערכה היא, שרמת הוודאות עלתה לאחרונה מרמה אפסית לְכִ-30%, כלומר, יש להבהיר לציבור, כי אין עדיין ידע חד-משמעי, ולכן ההמלצה היא לנקוט זהירות מונעת. אין כל צידוק שלא לנקוט בכל הדרכים הפשוטות לצמצום החשיפה לִקרינה, כגון הגבלת שימוש, בִפרט אצל ילדים, כפי שנעשה במספר מדינות (ברוסיה אסרו על ילדים כליל), שימוש באוזנייה והעדפת מכשירים דלי קרינה על-פני מכשירים עתירי יישומים, הדורשים עוצמה מוגברת. לא נפסיק להשתמש בטלפון הסלולארי, ויש ללמוד להשתמש בו בִתבונה! יש המפקפקים בתוצְאות מחקרים כנ"ל בטַעֲנה, שהם שגויים מתודולוגית.

פרופ' איתן פרידמן מהיחידה לאונקוגנטיקה בתל השומר טען, כי רק גורם סביבתי, הגורם לשינויים מולקולאריים, יכול להתחיל תהליך של התמרה סרטנית, ולכן, בניגוד לעישון וְלִקרינה מייננת, אין היגיון בקשר בין קרינה סלולארית לבין התחלה של התמרה סרטנית. להיווצרות סרטן דרושים עֶשְרות ואף מאות שינויים גנטיים נרכשים. הוא מוצא חוסר עקביות וּשגיאות מתודולוגיות במחקרים המצביעים על קשר כזה.

ד"ר מיכה ברחנא ממשרד הבריאות וּביה"ס לִבריאות הציבור באוּניברסיטת חיפה הוסיף, כי מלבד הגורם לאתחול של התמרה סרטנית דרוש גורם נוסף, שיהפוך זאת לתהליך סרטני של ממש. משנת 2000 נרשמו יותר גידולים דווקא בצד שמאל של המוח...

ד"ר שִיֶילה קנדל מביה"ס לִמדיניות ציבורית באוּניברסיטה העברית הרצתה בנושא ההגנה על בריאות הציבור בִתנאי אי-וודאות והתמקדה בדוגמה של קרינת תדר נמוך, ELF, עד 100kHz. ידוע על עלייה בלוקמיה עקב חשיפה לעוצמה גבוהה בתדר הרשת, אך לא הוכח הקשר.

פרופ' סטיליאן גלברג, הממונה על הקרינה הסביבתית, ראש אגף מניעת רעש וּקרינה, המשרד לַהֲגנת הסביבה סיפר, כי בִממוצע יש בִסביבתנו 0.5 ואט של קרינה אלקטרומגנטית בלתי-מייננת. 61% נובעים מֵ-25 אנטנות AM, עוד 8% מֵ-FM, והשאר, 31%, מֵאנטנות סלולאריות וכל השאר. לתורן טיפוסי בגובה של 10-5 מ' הקרינה מתפשטת לצדדים (בזווית מִפְתָּח של 10-5 מעלות) עם ירידה מתונה כלפי הקרקע, כך שרק במרחק של 300-50 מ' מהתורן הקרינה מַגּיעה אל הקרקע. על-כן, בטוח יותר מתחת לאנטנה מאשר במרחק של 300-50 מ' ממנה. במקרה שנמצאים בגובה שמול האנטנה ולא מתחתיה, השהייה בקרבתה אכן מסוכנת. כדי לקלוט שיחה סלולארית דרושה עוצמה של 1nW/cm2, קטנה פי עשרה מהדרושה לִקליטת רדיו. אנטנות סלולאריות מתאימות את עוצמתן לשימוש, בעוד שרדיו משדר כל הזמן באותה עוצמה. בתל אביב הכיסוי טוב מאוד, ולכן העוצמה נמוכה. Smartphone משדר בעוצמה גבוהה פי חמשים מטלפון פשוט, וּמחשב נייד אלחוטי פי 500. כדי לעבור מדור שני לדור שלישי דרוש שימוע הציבור. הוא רגוע לגבי כל האנטנות, שאושרו להתקנה. לעתים מסתירים אנטנות מטעמים אסתטיים.

ד"ר אלי שטרן מהמרכז להערכות סיכונים, מְכון גֶרטנר, תל השומר, טען, כי שורר כאוס רגולטורי כלל עולמי וגם בישראל בנושא שדות מגנטיים מרשת החשמל. ICNIRP (International Committee for Non-Ionizing Radiation Protection) הוא התקן המקובל ביותר. יש המוסיפים עליו המלצה לִזהירות מונעת, ויש אף המחמירים יותר בפירוש. כמה מחקרים מצביעים על אפשרות לתוספת הסתברות ללוקמיית ילדים למי שנחשף דרך קבע לשדות מגנטיים, העולים על 4-3 מיליגאוס. הסף לַחֲשיפת האוּכלוסייה הוא 2G והתעסוקתית 10G. החשש הוא מהשראת זרמים חשמליים במערְכות עָצָב-שריר. מכשיר ביתי פולט 150-70 מיליגאוס, אם כי לִזמנים קצרים. אין ממצאים מובהקים וּמספריים, המאפשרים לקבּוע תקנים, אך ארגון הבריאות העולמי ממליץ על זהירות מונעת וּמפציר בִמדינות שלא לקבּוע סִפּים לטווח הארוך, שאין להם על מה להתבסס. קנדה נמנעת אף מהזהירות המונעת. בישראל פועלת ועדה למען הפעלה מחמירה של הזהירות המונעת בענייְני סביבה, בעיקר ע"י הנחיות למפעלים קיימים. הוועדה יוצרת תיעדוף מושכל של ההשקעה ביישום הזהירות המונעת.

עו"ד אריה נייגר, יועץ משפטי של התאחדות התעשיינים ושל המכון הישרְאלי לאנרגיה וְלִסביבה - עֶקרון הזהירות המונעת מעצים את אי-הרציונליות בִקביעת רגולציה. הוא מאפשר שלא לקבל החלטות חד-משמעיות. הרגולציה מושפעת מתפיסת הסיכון בעיני הציבור יותר מאשר ע"י מידת הסיכון עצמו. אנשים יוצאים פחות כנגד גורמים טבעיים, כגון רעידות אדמה, מאשר כנגד מפעלים, למשל. חוששים יותר מטיסה, שבה אין להם שליטה, מאשר מנהיגה. אנשים נפלו מגגות אסבסט בעת פירוקם. זמביה נמנעה מקבלת משלוח מארה"ב של תירס מהונדס גנטית בַעֲצת יועצים אירופיים, וכך לא מנעה מוות ברעב של אנשים רבים מאוד.

סבר פלוצקר, עורך ראשי של המדור הכלכלי, ידיעות אחרונות, מעריך, שהעיסוק העתונאי בנושא סכנות הקרינה הסלולארית עולה על הראוי על-פי חשיבות הנושא. יחד-עם-זאת, הוא אינו מזלזל בהתרעות וקורא לשימוש מושכל בטכנולוגיה זוֹ. חסרה העברת מידע מהמדענים אל הציבור ואל העתונאים. כמו-כן, על עתונאים להיוועץ יותר באנשי מקצוע. כך יקבל הציבור מידע רב יותר וּמהימן יותר ויוּכל לנהוג בהתאם וּבשיקול דעת.

ליאור ורונה, מנכ"ל פורום החֲבָרות הסלולאריות מדגיש את חשיבות הוספת האנטנות כדי לאפשר פעולתן בעוצמה נמוכה יותר. החֲבָרות מוסיפות אנטנות משיקולים כלכליים של הגדלת הכיסוי וכן עקב דרישות המדינה לשם הפחתת העוצמה. בשוהם העוצמה גבוהה פי 295 מאשר בת"א עקב סירוב ראש העירייה שם להוסיף אנטנות.

לסיום התקיים דיון בהשתתפות כל המרצים, שהשיבו לִשאלות מהקהל. * נעשו מחקרים לא רק על גידוליים סרטניים. * פרופ' סדצקי: קיימים מנגנונים נוספים מלבד המולקולאריים (כגול פרומוטרים), ועל-כן אין לשלול קשר בין הקרינה לבין סרטן. * משרד הבריאות לא מימן כלל מחקרים בנושא. זאת בניגוד לאיחוד האירופי, המסתמך על חוות דעת של מדענים. * השדה החשמלי (להבדיל מהמגנטי) הוכח כלא-בעייתי. * חסרות תקנות של הרשויות המקומיות לִקביעת שיקולים במיקום אנטנות. * חשוב להשקיע לא רק במחקר של הנזקים, אלא גם בפיתוח הטכנולוגיה הסלולארית, כך שתצמצם את החשיפה לקרינה מלכתחילה.

לסיכום, ניתן לומר, כי בעוד שיש מקום להמשך המחקר, לַהֲבאת מידע רב יותר אל הציבור וּליתר שיטתיות וּשקיפות מצד מקבלי ההחלטות, מומלץ בכל לשון של המלצה לצמצם את החשיפה לִקרינה סלולארית:
* לצמצם השימוש, בעיקר ע"י ילדים, למקרים הנחוצים באמת וְלַזמן המזערי
* להעדיף SMS על-פני שיחה
* להשתמש באוזנייה או דיבורית. אזכיר, כי הקרינה משפיעה לא רק על הראש, אלא על הדם בִכלל, בִפרט בשימוש ממושך וחוזר ונשנֶה (פרופ' קורנשטיין לעיל), ולכן מומלץ להניח את הטלפון על שולחן או כיוב' ולא להחזיקו ביד או בצמוד לגוף.
* להעדיף מכשיר פשוט על-פני רב-יישומים וּקרינה מוגברת.
* לשוחח פחות באזורים בעלי קרינה חלשה כגון אזורים כפריים, מעליות, חניונים תת-קרקעיים וכיוב'. ניתן לבדוק את חיווי המכשיר לעוצמת הקליטה.

תגובות

האם הכנס צולם?

יועלה לאתר כלשהו?

תודה

-- מיכל , 20/02/11

לא ידוע לי. אֲנסה לברר.

-- אלון אלירן, 22/02/11

המרכז לִרפואת הרמב"ם ממשיך בִמלאכת הקודש האיכותית שלו וּמפרסם את המדריך השלם לשימוש אישי נבון בטלפון הסלולרי:
http://www.rambam-medicine.org.il/ind...

-- אלון אלירן, 18/05/13

תגובה מאוחרת: לא מצאתי תיעוד בווידאו של הכנס, אך כמה וכמה כתבות נוספות לשלי התפרסמו ברשת, ותוּכלו לחפשן לפי כותרת יום-העיון: "קרינה סלולארית וסרטן - מדע או דמיון?".

-- אלון אלירן, 02/08/14

תמונת-מצב נוספת, שפורסמה לאחרונה ע"י איריס עצמון:
https://docs.google.com/document/d/19...

-- אלון אלירן, 02/08/14

סדנה לִקביעת מדיניות בתחום הקרינה הבלתי-מייננת תתקיים במכון הטכנולוגי חולון, רחוב גולומב, בִ-18/6 בַשעות 16:30-9.
ההשתתפות ללא תשלום.
להרשמה:
http://www.hit.ac.il/events/tnuda_18_...

-- אלון אלירן, 02/06/15