26/02/11

עוגת האושר האינסופי

בואו נדמיין שקיבלנו עוגה נהדרת כשנולדנו. היא עגולה ויפה ויש בה את כל מה שאנחנו זקוקים לו על מנת להיות מאושרים. גם חומרי תזונה מעולים, גם טעמים טובים וגם יופי והרמוניה. אנו אוכלים ממנה כל צרכינו, והיא אף פעם לא נגמרת! איך זה יכול להיות?

אה-הה! העוגה הזו סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה! היא הולכת בכיוון ההפוך לאנטרופיה. איך היא עושה את זה? בעזרתנו. ובעזרת השמש כמובן. חומרי הפסולת שלנו (כן כן הקקי והפיפי) הם חלק מחומרי הגלם, יחד עם הפסולת של כל שאר היצורים החיים על פני כדור הארץ.

איכס!

איכס? במאות השנים האחרונות, מאז שגילינו שקקי זה איכס, אנחנו עובדים על שיטה אחרת. אנחנו לוקחים את כל האיכס שלנו, מסיעים אותו במשאיות מזהמות או במי שתייה, וקוברים אותו בבורות גדולים או משקיעים המון אנרגיה בטיהור שלו. את העוגה אנחנו ממשיכים לקיים באמצעות שאיבת עוד ועוד משאבים בלתי מתחדשים, בעיקר נפט. באמת שיותר נעים לנו מאז. אה... אררר... רגע. בעצם לא כל כך נעים.

זה לא נעים כשהעוגה פתאום מתחילה להיגמר, שאין ממנה מספיק, וזה בטח לא יהיה נעים לריב על הפירורים. אז אולי די להגיד "איכס" ומספיק לעשות לכולם את המוות? הגיע הזמן ללמוד מהחיים איך לעשות חיים. סך הכל הם היו פה 4 מיליארד שנים לפנינו, הם בטח יודעים משהו.

למה אנחנו הולכים נגד ההגיון הבריא שנוצר במשך זמן כה רב? מאיפה החוצפה שלנו, אורחים אחרונים שהגיעו למסיבה, לשנות את הכללים שלה ולהפוך את הבית?

הבית שלנו הוא עוגה נפלאה, ואנחנו יכולים לחיות בה, על פי כלליה, ולעשות חיים, לעשות אותה, את העוגה, כל הזמן. הגיע הזמן שנתחיל להחזיר את הפסולת שלנו לאדמה, בדיוק כמו שהיא אוהבת, ואם משהו לא מתאים לה, בואו נפסיק לייצר אותו!

לי זה נשמע כמו מתכון לאושר אינסופי.

על עוגת האושר ועוד כמה רעיונות מהם יונקים שורשי העץ אני מדברת בהרצאתי "יזמות אקולוגית". ההרצאה מתקיימת במסגרת הקורס המומלץ לעסקים חברתיים, ובעוד מסגרות. גם השיחה שלי ב"עץבעיר נעים להכיר" מבוססת על אותם רעיונות עם אותה מצגת.

-- תמי