המאמר הנוכחי אמנם מדבר על נקיון והכנה לסדר פסח אבל לאו דווקא עושה תיאבון רב ואפילו מתוייג כקצת מגעיל אבל אני ממליץ לכם לקרוא אותו ככל האפשר, זה לא באמת כל כך נורא.

בסוף הקיץ האחרון עברתי לדירה הנוכחית עם דריה, ובבנין הזה יש גינה שודאי שמעתם עליה, ויש גם מחסן בשביל האופניים שלי. אבל מה… הג'וקים בקיץ חוגגים בגינה ובמחסן.. בוא רק נגיד שיש להם יותר שעות רכיבה על האופניים שלי ממני. עכשיו ג'וקים זה באמת יצור מאוד לא נעים, ואפילו מנקודת מבט אקולוגית, בה לכל יצור יש חשיבות ואפילו יופי. ג'וקים, בואו נודה, זה פשוט גועל אחד גדול. הם גדולים, הם מהירים, וכאילו שזה לא מספיק לחלקם יש כנפיים! וזה כבר לוחמה פסיכולוגית! הם ניצחו אותך עוד לפני שהתחלת!

באותה תקופת שלהי קיץ צללתי מאוד עמוק לנושא הגננות האקולוגית, ומצאתי את עצמי בקונפליקט, איך אני יכול להתמודד עם כמות של מקקים מבלי להשתמש בחומרי הדברה? וזה מילא להרוג את המקקים שמספרם יצא מפרופורציה, הדברה כימית משמעותה נזק לחי ולצומח בגינה. אז התחלתי לחקור את הנושא לעומק, כדי למצוא פתרון פרקטי.

אני חייב להגיד שלצד הפרקטיקה עניין אותי איך כל ה"חכמולוגים" של הפרמקולטורה מתמודדים עקרונית עם שאלת הג'וקים. מכיוון שבתורה הזאת לכל יצור וצמח יש ערך, אני רוצה שמישהו יסביר לי איזה ערך יש לג'וקים, ואפילו שיתנו את הדוגמא הכי קטנה שאני באמת חושב שאין… הזכיר לי שכשהייתי בצבא ראיתי על לוח שעם באיזו לשכה קריקטורה של בנאדם עם פרצוף חמוץ ומתחתיה הכיתוב: "אין מישהו שהוא חסר ערך, במקרה הגרוע תמיד אפשר להיות דוגמא שלילית".

אז עם השאלות האלו בראש יצאתי לאינטרנט ללמוד את הנושא. התחלתי עם ויקיפדיה ועם "הדברה ביולוגית". ראיתי תמונות שלא כדאי לראות אחרי האוכל אבל בסיכומו של דבר קראתי דברים די מעניינים.

אז הדברה כימית אמרנו, לא נרצה לעשות בה שימוש בגינה מכיוון שהרעל שבה לא מתנדף, והוא מזהם את הקרקע שבה נרצה לבלות או במקרה שלי לשתול פירות וירקות.

חומרי הדבר טבעיים הם לדעתי הבאים בקיצוניותם אחרי הדברה כימית קלאסית, המשמעות שלהם היא פשוט מאוד שימוש בחומרים טבעיים בריכוז מאוד גבוה. דוגמא לכך היא תמצית חרציות או תמצית קליפות תפוזים, חומרים אלה מאופיינים בכך שהם גורמים לנזק קטן הרבה יותר לאדם ולסביבה מאשר החומרים הכימיים הקלאסים. הבעיה היא שהם משמידים חרקים ללא הבחנה, ומכיוון שאתם יודעים כמה חשובים לי החרקים בגינה שלי, גם אופציה זו לא באה בחשבון.

אני חושב שבשביל להתעמת עם עניין הג'וקים באמת צריך לצלול לנושא הזה לעומק, להניח את כל הפחדים שלנו בצד ולקרוא וללמוד בצורה מקצועית. ומבלי להיכנס ללשון תיאורית מדי (אני יודע שזה נושא רגיש – אפילו אצלי), לאלו מכם שקראו עד לפה יש סיכוי טוב להתמודד עם התופעה בביתם וגינתם בצורה טובה ואקולוגית למדי.

הג'וקים ניזונים משאריות האוכל שלנו. הג'וקים לא אוהבים מקומות מוארים ומאווררים ולמעשה ינסו תמיד להתחבא בתוך חריצים חשוכים. אתם מכירים את זה שאתם נכנסים הביתה, מדליקים את האור ורואים ג'וק על הקיר – הוא מיד קופא כאילו הוא נתפס על חם – זה פשוט כי הוא שונא אור!

נקודה נוספת ודי מעצבנת שמאפיינת ג'וקים היא העמידות שלהם, שאגב מוכחת מדעית. הם בדרך כלל יהיו האחרונים למות מחומרי הדברה כאשר הם בכמות לא מספקת, והראשונים לצוץ כאשר פגה השפעתו של חומר הדברה. כלומר באופן עקיף כאשר אנחנו מרססים ג'וקים אנחנו מחזקים את אוכלוסייתם על פני האוכלוסיות של החרקים האחרים, אלה שטורפים אותם ואלה שמהווים להם תחרות.

איך אם ככה מתמודדים עם ג'וקים בצורה אקולוגית?

המשך יבוא בעוד מספר ימים…

תוכלו לבקר בבלוג שלי אורגניק גיק תל-אביב.