| נושאים בענף |
23/04/11
עברי, עשה קומפוסט
|
|
הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית פרסמה קול קורא להצעת מלה עברית לקומפוסט, קומפוסטר וקומפוסטציה ואף הִצּיעה הצעות משלה. בהמשך פורסמו תגובות והצעות, שהתקבלו מהציבור, והן מדהימות בשִפען ורבות מהן, גם בעמקותן. עולה מהן עניין רב הן בקומפוסט והן בעברית.
בד"כ אני קנאי לשימוש במלים עבריות. עם המלה קומפוסט, הקומפקטית יחסית, אני חי בשלום, ועם זאת, לו חיינו בשלום עם מלים לועזיות רבות, לא הייתה שפתנו מתפתחת באופן עצמאי. כמו-כן, האקדמיה תבחר מלה בסופו-של-דבר, אז מוטב, שננצל את ההזדמנות להשפיע על הבחירה.
אביא כאן את עיקרי הדיון, שהתפתח באמצעות הדואל, וַאֲני מזמין אתכם להגיב כאן וּלהציע משלכם.
נקודה בסיסית בדיון היא השורש, שממנוּ יש לגזור את המלה. הצעות האדמיה התמקדו בשורשים רק"ב ודש"נ.
השימוש בשורש רק"ב מתבקש בעקבות המלה הקיימת, "רקבּובית". יש להדגיש, כי "רקבּובית" מתארת חומר אורגני במצב התפרקות, המצטבר באופן טבעי על הקרקע, בעיקר מתחת לִצמחים, כגון על קרקע יער. המלה "קומפוסט", לעומת זאת, מתייחסת לתהליך יזום ע"י האדם, המתבסס על תהליכים טבעיים. לדעתי, הבדל זה אינו מצדיק, כשלעצמו, בחירה בשורש שונה. ההסתייגות של אחדים מהמתדיינים משורש זה נובעת מקישורו אל המלה "ריקבון". מלה זוֹ מתארת תהליך, העובר על חומר אורגני בהעְדר חמצן וּבנוכחות חיידקים מחוללי ריקבון, תהליך שונה בתכלית מֵהקומפוסטציה, שהיא תהליך אירובי, כלומר, בנוכחות חמצן. לכן חשוב, שהמלה הנבחרת תדגיש את היות הפעולה מכוונת וּרצויה.
דש"נ הוא שורש בעל הקשר חיובי יותר וצלצול נעים יותר, אלא שאני מוצא, שהוא מתייחס להיבט צר ואולי אף תועלתני של העניין - התוצר הסופי ולא להתליך המופלא, בעוד שהמלה "קומפוסט" גזורה מהמלה הלטינית "קומפוזיטום", שמשמעותה "הרכבה, חיבור".
כדי לשמור על הקרבה אל הרקבובית, להימנע מֵהקשר לריקבון וּלהוסיף את המשמעות של הרכבה, הִצעתי את המלה "תִּרְקֹבֶת", על משקל "תִּרְכֹּבֶת". חסרונה של המלה הוא, שאין הבדל בהגייה בין שתי המלים, אך מצב זה קיים במלים רבות בעברית, ואין בכך פְסול (אם כי מוטב היה לו שימרנו את ההבדלים בהגייה בין ק' ל-כ' וכך בצִמדי אותיות נוספים). בד"כ ניתן להבין מתוך ההקשר, לאיזוֹ מלה הכוונה, וּכשיש ספק, מציינים "תִּרְקֹבֶת ב-ק'" או "תִּרְכֹּבֶת ב-כ'".
אפשרות נוספת, הנמנעת מבעיה זוֹ וּמוסיפה על ההרכבה גם את הפירוק, הקודם לה, היא "פַּרְקֹבֶת".
מכאן נובעת אפשרות מרחיקת-לכת אף יותר: "פַּרְקֹמֶת", המחברת את פר"ק עם רק"מ, במשמעות של פירוק וִיצירת מרקם חדש, ויתרונה העיקרי בהברה "קֹמְ", המופיעה במלה "קומפוסט".
בבואנו לתרגם את המלה "קומפוסטציה", אחת מֵהצעות האקדמיה היא "תִּרְקוּב". אנו מַצּיעים להעדיף על כך את הצורה "מִרְקוּב", הממשיכה את "מיעוט-מִחְדּוּשׁ-מִחְזוּר" מפרי עטה של רחל טל שיר, שהפך זה כבר לחלק מהמִלּון המקומי שלנו.
בהתאמה, הקומפוסטר ייקרא אז "מְמַרְקֵב" או - פשוט יותר - "מַרְקֵב", על משקל "מַשְׁפֵּך", והקומפוסט, "מִרְקֹבֶת". רחל תרמה לדיון את הצעתה: "מֶרְכָּבָה", הצעה בעייתית, לדעתי, כיוון, שלמלה זוֹ יש כבר שימוש במשמעות אחרת לגמרי, ואפשר לחדש על בסיסה "מֶרְקָבָה", אלא שזהו משקל מקומות, כגון "מכללה". על משקל הכלים, כגון "מברגה", אפשר "מַרְקֵבָה" לקומפוסטר, "מִרְקָב" במשמעות קומפוסט, וּ"מִרְקוּב" לקומפוסטציה, כפי שהוצע לעיל.
אפשרות נוספת ל"קומפוסט" משורש זה היא "מִרְקֶבֶת" על משקל "מִרְקַחַת". הוצעה גם "רְקֹבֶת" על משקל "פְּסֹלֶת", וּבדומה: "דְּשֹׁנֶת" וּ"מַדְשֵׁנָה".
שורש נוסף שהוצע הוא "ער"ב": "תַעֲרוּבָה", "תַעֲרוּבָן" ו"תִעְרוּב". לדעתי, תהליך הקומפוסטציה מורכב יותר מאשר ערבוב גרידא, והמלים שהוצעו על בסיסו עשויות להתפרש במשמעויות רבות ולאו-דווקא כקומפוסט. בכל-זאת אומר, שהמַצּיע רצה להדגיש דווקא את הפשטות מנקודת מבטנו: אנחנו רק משליכים תערובת של רכיבים, והקסם קורה.
הצעות מקוריות יותר:
לקומפוסטר: "מְאַרְבֵּל", על משקל "מְעַרְבֵּל" עם רמז ל"אירובי" וּל"זבל".
המלה "זבל" מעלה שלל אפשרויות נוספות, כגון "זְבֹלֶת", "מַזְבֵּל" וּ"מִזְבּוּל".
רַקְדָּשׁ: גם שומר על רקבובית, גם דשן, גם רק לא דבר אחר, גם לדוש, גם לרקד ואולי אפילו קדוש. מכאן ייגזרו "מְרַקְדֵּשׁ" ו"רִקְדּוּשׁ".
דַּשְׁנוֹב מלשון דשן וּתנובה.
תודה רבה לכל התורמים.
בהזדמנות זוֹ אזכיר את המלה "קומפוסטאי", שחידשנו בעץבעיר. האם הוא יהפוך ל"מִרְקוֹבָאי"?
שאלת השאלות: האם כל זה יקדם את עשיית הקומפוסט? הדיון עשוי בהחלט להגביר את הנוכחות של המלה בדעת האנשים, ואז - ממלים למעשים. כבר בהווה ניתן להניח, שעליית הנושא על שולחן הוועדה מלמדת על הפיכתו למרכזי יותר ויותר בשיח האקולוגי וּבשיח הכללי.
עשו קומפוסט, עשו חיים
=-=-=-=-=-=-=-=-=-
בֹקר
בטן אנשים
בטנא עדשים
רֶקֶב
פרי הבאושים
בָשֵל הוא פי שִשים
קבר
שלד אנשים
בְשֶל האדישים
=-=-=-=-=-=-=-=-=-
אלון
.
תגובות
מה חשבתם על השימוש בדמ"נ?
את ההצעה להשתמש בשורש דמ"נ ראיתי לאחר אותו דיון דואלי, והיא מוצאת חן בעיניי עד מאוד כשלעצמה. עדיין אינני בטוח, שהייתי בוחר בה בַעֲדיפות ראשונה. אֲחכה לִתגובות נוספות.
תודה
יש לה קונוטציות בעייתיות. למשל, בביטוי, אל תדמן לי את השכל. אבל חוצמזה זה דווקא מוצלח.
הי, אני צריכה שורות תחתונות, רק המילים
הכי מצחיק שאקדמיה זה בלועזית
אֲקדם יה ~
הנה ריכוז ההצעות לקומפוסט בעברית, שעלו בַדיון בין אנשינו:
קומפוסט - תִּרְקֹבֶת או מִרְקֹבֶת או מִרְקָב או מִרְקֶבֶת או רְקֹבֶת, קומפוסטר - מַרְקֵב או מַרְקֵבָה, קומפוסטציה - מִרְקוּב
קומפוסט - פַּרְקֹבֶת, קומפוסטר - פַּרְקָב, קומפוסטציה - פִּרְקוּב
קומפוסט - פַּרְקֹמֶת, קומפוסטר - פַּרְקָם, קומפוסטציה - פִּרְקוּם
קומפוסט - דְּשֹׁנֶת, קומפוסטר - מַדְשֵׁנָה, קומפוסטציה - מִדְשׁוּן
קומפוסטר - מְאַרְבֵּל
קומפוסט - זְבֹלֶת, קומפוסטר - מַזְבֵּל, קומפוסטציה - מִזְבּוּל
קומפוסט - רַקְדָּשׁ, קומפוסטר - מְרַקְדֵּשׁ, קומפוסטציה - רִקְדּוּשׁ
קומפוסט - דַּשְׁנוֹב
שתי השורות הראשונות הן המועדפות על-ידיי. את שתי השורות הבאות אני הִצּעתי, אך הן סוטות מהמבנה של מיעוט-מחדוש-מחזור. גם המלים הנגזרות משורש זב"ל הן מהטובות יותר בעיניי.
מלבד זאת, ראו הקישורית שבִתחילת המאמר, להצעות, שהתקבלו מהציבור והועלו לַאֲתר האקדמיה.
אז אני הכי אוהבת מצרור ההצעות את : "חידשון" עבור הפועל. יש בזה חידוש עם דישון ולא רק קונוטציות של ישן רקוב ומזובל. ואז "פחדשן" זה הלחם נחמד שיכול ללכת עם זה עבור המתקן, למרות שלא בהתאמה מלאה. ועבור התוצרת אם כך - ??? "דשונת" תה...פך במהרה בפינו לצ'ונת. אולי "חדשנית?" "חדישנית?"?
יש כל מיני צורות, למה נצמדנו לקטולת?
דישנה?
חדשן?
HADESHEN
חָדֶשֶן, פַּחְדֶּשֶׁן וחִדשוּן מוצאות חן בעיניי.
קטולת בגלל פסולת, אך אפשר בהחלט דִשנה או דָשנה (קמץ קטן, צליל o), המזכירות אשפה.
תודה רבה
ידיעה, שהתקבלה זה עתה: האקדמיה ללשון העברית החליטה: קומפוסט בעברית: דְּשֹׁנֶת, קומפוסטר: מַדְשֵׁן, קומפוסטציה: הַדְשָׁנָה.
האקדמיה נטתה במשך השנים לבחור בשורש רק"ב, וזוֹ הייתה גם נטיית לבי, אך הציבור נטה לעבר דש"ן, וכן הִפריעה זהות הצליל למלים משורש רכ"ב, שאני ראיתי בה דווקא יתְרון, כגון: תרקובת-תרכובת.
אושר המילון האקולוגי החדש!
הנה תקציר באתר החדשות הטובות, כי תמיד כייף לפרגן לאתר עם גישה חיובית :-) וסליחה על הקישור הארוך, אני לא יודעת איך מוסיפים כאן לינק, סליחה, קישור...
http://thegoodnews.co.il/2011/06/13/%...
לפרטים באתר האקדמיה ללשון העברית
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hada...
קישורית, ליתר דיוק (לינק) (<-:)
והנה בגינה הקהילתית המתחדשת ברמת אביב כבר מיישמים - ראו התמונה, שהוספתי כאן, וגם: http://www.citytree.net/branches/post...
אילו הייתי נלהב מהמלה שנבחרה, הייתי, כנראה, כבר משתדל להטמיעה בִלשוני. בינְתיים, אני מעדיף את הקומפוסט, אך אולי הזמן יעשה את שלו.
שכחת את הדשנונית...
ולמה לא נשמרה המילה העברית המשנאית הברורה "זבל" עם הפעלים הנגזרים ממנה?
אמנם היא קיבלה משמעויות רבות ולא מחמיאות במשך השנים, אבל זאת משמעותה המקורית, בתיאורי קומפוסטציה נפלאים שיש במשנה, כגון במסכת שביעית פרק ב, ב:
"מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה"
ושם, פרק ג:
"מֵאֵימָתַי מוֹצִיאִין זְבָלִים לָאַשְׁפַּתּוֹת...
עַד כַּמָּה מְזַבְּלִין, עַד שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אַשְׁפַּתּוֹת לְבֵית סְאָה...
עוֹשֶׂה אָדָם אֶת זִבְלוֹ אוֹצָר."
אכן יפות המובאות.
היו הצעות רבות במגוון שורשים.
הנה ריכוז ההצעות משורש זב"ל:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahl...
אינני יודע את שיקולי הוועדה.
מכל-מקום, אני בעד הצעתך.
אמנם בשלב ראשון יהיה קשה להיפטר מהמשמעויות, שדבקו במלה, אך בשלב שני אולי יהיה דווקא קל יותר להשתמש במלה מוכרת מאשר במלה חדשה, מלאכותית משהו. אדרבא, "לזבל" נמצאת עדיין בשימוש מסוים, וכך גם "זבל פָרות".
כמו-כן, יהיה בכך כדי להטמיע את האבחנה בין אשפה כללית לבין זבל כמתייחס לאשפה אורגנית בלבד, וכמובן, בין פסולת, שהיא חומר ללא שימוש, לבין חומר, העובר מחזור או שימוש חוזר (מחדוש).