הסביבה שלי סרבה ברובה לקבל את זה. זכורה לי במיוחד פעם אחת, ביסודי, שכמה מבנות כיתתי חמלו עלי והחליטו לקחת אותי לקניון ולהלביש אותי "כמו שצריך". שיתוף הפעולה שלי היה רחוק מלהיות מלא, אבל השתדלתי. שלפתי מהמדף משהו שנראה לי נחמד, עם דוגמת פרחים עדינה. זה היה בגד לתינוקות. הן צחקקו.

והיום? מחולה (מ)שופינג, הפכתי לכזו שחיוך עולה על פניה כל פעם שנכנס למגירה פריט שלא הכרתי עד כה.

איך זה יכול להיות, אורלב? שמא עברת סדרת חינוך בH&M? שמא נכלאת בעזריאלי ללא מזון פרט למזון מהיר עד שאת ממלאת ארבע שקיות לפחות?

לא ולא, גבירותיי ורבותיי. פשוט גיליתי שלא צריך להסב סבל לי ולסביבה בכדי להשיג בגד.

את הסבל שלך הבנו, אבל מה הקשר של הסביבה לעניין?

התשובה על כך ארוכה, ונוגעת לא רק לבגדים, אלא גם לשאר המוצרים שאנו צורכים. חשבו על המשאבים שנדרשו בשביל הפקת המוצר; על הזיהום שנוצר בתהליך ההפקה שלו; ולבסוף, מה קורה לו (נזרק לזבל).

אך כיוון שהתכנסנו כאן היום לעסוק בפתרונות ולא בבעיות, פשוט צפו בסרטון המדהים הזה, story of stuff, שמסביר את העניין בצורה מופלאה, ואני אחזור לתגלית המופלאה שלי בנוגע לצריכת בגדים. מעתה, אל תגיד "תתחדש!" אמור "תתיד"ש"!

Say what?

יד"ש, ראשי תיבות של "יד שנייה". עולם היד שנייה גדול ומופלא הוא, וחשוב מכך: מותאם לשלל טיפוסים. הנה כך, רב פעמיות היא לא רק סביבתית יותר, אלא גם נוחה, נעימה, מקורית, רבגונית ואפילו זולה יותר (בינתיים. תקשיבו לי, זה הולך להיות ה-טרנד הבא!). זו לא כתבה פרסומית ולכן אמנע מלציין שמות של חנויות ורק אתן לכם את הדרך. תתפלאו לגלות עד כמה זה קל וזמין.

אילו טיפוסים?

טוב ששאלת.

למי שלא אוהב להוציא הרבה כסף על בגדים.

כל הזמן יש שוקי החלפות, הקרויים גם שוק קחתן, שוק קח קח, שוק יד שנייה וכו' וכו'. הקונספט פשוט: אתם מביאים בגדים שאתם כבר לא צריכים בתמורה לוקחים בחינם או במחירים סמליים בגדים בשבילכם, ועוד שלל חפצים. פרט למציאת הבגדים זו גם הזדמנות מצויינת למצוא חברים.

השווקים מתקיימים בשלל מקומות - מבתים פרטיים עד גינות קהילתיות, מכמה חברים שהחליטו לעשות החלפות עד שוק של ממש. להרבה מהם נפתח אירוע בפייסבוק. ואם אתם כבר באינטרנט, שווה לקפוץ לאתר "אגורה" ודומיו, שמציעים החלפות בקונספט קצת אחר.

למי שאין לו בעיה להוציא הרבה כסף, על בגד כל עוד הוא מיוחד.

יש לי הרבה הערכה לחנויות וינטג' ורטרו. למען הסר ספק, אין לי מושג מה ההבדל בין השניים ואני לא יודעת לזהות מה וינטג' ומה סתם יד שנייה.

אבל:

חשבו על זה - בגדים יד שנייה, מושג שאצל הרבה אנשים התקשר אסוציאטיבית לנזקקים, יכול להיחשב למשהו יוקרתי ושווה. מדהים, אני מסירה את הכובע. יש לציין שהמחירים בהתאם, ועולים לפעמים לא פחות מבגד חדש ואף יותר. אך בל נשכח, המגוון בחנויות אלו גדול, הבגדים יזכו לשבחים, וזה ויתר אקולוגי. אלא אם כן מדובר בבגדי וינטג' שהם לא באמת יד שנייה אלא רק מעוצבים ככה בגלל הטרנדיות, מה שמוריד לחלוטין את הקטע האקולוגי.

למי שמחפש מגוון ואווירה רגועה.

לא חסרות גם חנויות יד שנייה שלא מתמחות בוינטג', אבל יש להן יתרונות רבים שהופכות אותן לאופציה המועדפת עליי. ייתכן שפשוט התמזל מזלי, אבל כל חנויות היד שנייה שבהן נתקלתי היו, לשמחתי, שונות לחלוטין מחנויות רגילות.

קודם כל, באווירה. התחושה היא לא של פס ייצור, והחנויות האלה לרוב לא נמצאות בקניונים, מה שמשנה לחלוטין את האווירה. נדמה לי שהזמן פשוט מאט שם והכל מתנהל על מי מנוחות.

שנית, המגוון. בחנויות יד שנייה תמצאו לעיתים נדירות שני פריטים זהים, בניגוד לחנויות רגילות. פרט לכך שזה מגדיל בהרבה את הסיכויים שלא תפגשו במסיבה מישהי עם אותה שמלה, זה מגדיל את המגוון. חנויות אלה גם מציגות לעיתים כמה תיקים או נעליים נוסף לבגדים.

שלישית, המחיר. אני נוהגת לפקוד חנות רמת גנית קטנה, שלעיתים נדירות מחיר פריט בה עובר את ה50. ומה עם המותגים? תלויים על הקולבים כאחד העם ולא זוכים ליחס מיוחד.

ליצירתי שאוהב לעצב את הבגדים שלו בעצמו.

לפני זמן מה ביקרתי בשוק קח תן ולקחתי חולצה סגולה ויפה, מלבד כמה מקומות בהם ירד הצבע. קניתי כמה כפתורים סגולים ותפרתי על כתמי הדהייה הסוררים.

מה הרווחתי בזה? לא רק החולצה לא נזרקה לזבל, גם נתתי לה טאצ' אישי. ולא רק כפתורים יכולים לשמש למשימה. כיסים, פצ'ים, הדפסיפ- הכל הולך. יש חנויות שיקבלו הדפס שעיצבתם במחשב וידפיסו על החולצה. רק שימו לב שמרוב רצון לעצב בעצמכם חולצה משומשת לא הגזמתם עם מחיר הקישוטים.

ולסיום, לאמיצים.

יש בגדים ברחוב. לא כולם מכירים את הקונספט של שווקי החלפות, ופשוט זורקים את הבגדים הישנים שלהם על ספסל, ופשוט שמים את הבגדים שינים שלהם ברחוב. פקחו את העיניים ותראו כמה זה נפוץ, ולא רק בבגדים. קחו, כבסו, ומקסימום אם הוא לא טוב לכם תעבירו הלאה.ואם הוא כן. חסכתם זבל והרווחתם בגד בחינם. שווה, לא?