לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > הענף של פיצי >‏ הייתי בגן עדן - וחזרתי
נושאים בענף

03/07/11
הייתי בגן עדן - וחזרתי

. ביום ששי ביקרתי במקום שהוא הקרוב ביותר לגן עדן עלי אדמות.

בוסתן של עצים אקזוטיים, יפהפיים, בעלי שמות מוזרים כמו - קטמבילה, גרומיצ'ומה, ספודילה, אצרולה.... כל עץ מניב פירות מיוחדים, צבעוניים, למאכל - אלא מה?

עולם מופלא. שוב התעורר בי הרעיון הישן - שאנטוש את המרכז ואעבור לאיזה מצפה בגליל ואגדל שם בוסתן כזה בדיוק, שיהיה בו עץ אחד מכל סוג. אלא שזה לא קל בגילי..

אז אני קצת מקנאה - כי המקום המופלא הזה הוא כולה משתלה. של משה וולך. ליד עין שמר.

משה מדריך אותנו בשבילי הבוסתן המטופח שלו. וכשהוא מספר על העצים, זה נשמע כמו שיר.

על כל עץ הוא אומר: זה העץ הכי יפה שאני מכיר, ועל כל פרי - "זה הפרי הכי טעים שאכלתי בחיי".

הוא איש שמח מצחיק - איך אפשר אחרת במקום נפלא כזה? ועד כמה שהבנתי, גם ילדיו עובדים אתו במשתלה. ומה יכול להיות יותר משמח לאדם שבניו ממשיכים אתו את מפעל חייו?

באתי לשם ליום עיון בנושאי גיזום והרכבה. באו אנשים רבים. הביאו כיבוד מעשה ידיהם - זיתים שכבשו, ריבה שרקחו, עוגיות שאפו. יופי!

כולם מגדלים. כולם אוהבים את העצים שלהם.

מתי עוד מזדמן לי לבלות בחברת אנשים שמעניין אותם בעיקר "למה העץ שלי עדיין לא מניב פרי", ו"מה לעשות נגד זבוב הפירות שמשחית לי את השסק". וכמה מים לתת לעצים.

ומשה עונה בסבלנות, במקצועיות, בהומור.

ישבנו בסוכת גפנים, כשאשכולות של ענבים תלויים מעלינו. בין העצים הסתובבו טווסים שהציגו בגאווה את זנבם המפואר.

הרגשתי שאני מוכנה להעביר לשם את המיטה שלי ולגור שם לעולם.

Share/Bookmark

תגובות

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196