02/09/11

המהפכה ואני

האם יהיו מחר מיליון? למה בכלל אנחנו משחקים במשחק המספרים? כי "מספרים זה מה שהם מבינים" המהפכה הזו מצליחה לאגף כל התנגדות שעולה בי ולצרף אותי אל שורותיה כל יום מחדש. אני, שלא יצאתי לאף הפגנה בחיי הולכת לצעוד בפעם הרביעית בחודש וחצי האחרונות. איך זה קרה לי? איך התהפכתי?

המהפכה הזו חובקת כל, גם אותי. מכיון שהיא כוללת את כולם היא לא באמת נגד שום דבר, למרות שיש בה המון קולות ”נגד". המהפכה האמתית היא החיבור. החיבור מחדש שלנו אחד לשנייה ואחת למקומה. הנה אני יוצאת לרחוב, בלי כסף ובלי נייד, פשוט הולכת לשדרה. כולם כבר שם. כל מה שיש לעשות זה לתפוס פינה, להתיישב ולחכות.

והנה חברה שלא ראיתי שנים, והנה חבר שרציתי לדבר איתו אתמול אבל לא הספקתי להרים טלפון, ומישהי שלא עניתי לה עדיין במייל, וההוא מהפייסבוק שאף פעם לא פגשתי. זו המהפכה. לצאת מהבית, להפסיק לעבוד, להתחיל לחיות, בלי כסף ובלי נייד, פשוט לשבת על האדמה בשדרה ולדבר עם מי שמופיע, פשוט להיות, הכי מדויק.

להגיד שזה מה שאני עושה כל הזמן מאז ה-14 ביולי? לא, ואני אפילו לא יכולה להגיד שאני מצטערת. את שכר הדירה המטורף אנחנו משלמים בכסף שמגיע מחברים שנהנים איתנו מהסלון בקומה השלישית, ומפרויקטים שמשנים את העולם כמו מאה קומפוסטאים לגבעתיים.

מה הייתי עושה אם שכר הדירה היה מתבטל? הייתי עושה פרויקט קומפוסט בגבעתיים, מארחת חברים לסדנת גלידה או לארוחת צהריים, וכותבת עלים באתר... הייתי מבלה ברחוב, בשדרות רוטשילד או במאהל בעין כרם כמה שהייתי יכולה. כן, המהפכה כנראה לא תהפוך לי את סדר היום יותר מדי, אבל הלב, הלב, הפוך לגמרי.

תודה להופכים!