לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > אקולוגיה לשונית >‏ קיימות או נמות?
נושאים בענף

14/01/12
קיימות או נמות?

קיימות או נמות? אילו דובר רק על שאלה של חיים או מוות, אולי היה העניין מורכב פחות, מעניין פחות וקל יותר לפתְרון, כי האנושות הייתה מתייחסת אליו כמו אל נושא הביטחון.

מבחינתנו, אנשי עץבעיר, אנשי פרמקלצ'ר וכל העוסקים בקיימות, מדובר, לא פחות מכך, באיכות החיים, במובן הרחב ביותר של המונח, ולא רק שלנו, אלא של כל יצור חי.

בין קוטב ההישרדות לקוטב השמירה על הנוף היפה קיימת סקאלה שלמה של מקום לִדאגה ושל סוגיות, החובקות את כל תחומי החיים.

חשוב להבחין בין קיימות לבין איזון. בעוד שאיזון מתייחס למדד מסוים, מבודד מהמכלול, שבו מתקיים האיזון, הקיימות מתייחסת למכלול. כך, למשל, במערכת אקולוגית תיתכן קיימות, אם מתקיים בהּ איזון בין מַדּדים מסוימים. בכל-אופן, מדובר באיזון דינמי, כלומר, כזה, שיש בתוכו תנודות וּתנודות שכנגד, הפועלות ליצור איזון חדש (מנגְנוני משוב), ולאו-דווקא להשיב את האיזון לקדמותו.

מבחינה לשונית, קיימות הוא שם-עצם, והתואר, המתייחס, למערכת, לִפעולה, לאורח חיים או כיוב', לזָכָר, הוא בר-קְיָימא, ואילו לִנקבה, בת-קְיָימא (בדומה לבר-מצווה - בת-מצווה), וּברבים/ות: בני/בנות-קְיָימא.

בבואנו ליצור פועל, נשים לב תחילה, שקיים הפועל קי"ם: לקיים, מקיים וכו'. פועל זה מתייחס ישירות לעצם הדבר, היוצר או מאפשר את הקיום: מזון מקיים, אורח-חיים מקיים וכיוב'. זאת, בדומה לשורש פע"ל, המתייחס ישירות לפעולה, או לשורש כנ"ן (לכונן, ראו אוהל הכן), המתייחס לכינון (יצירה, בנייה, הרכבה, הקמה, הכנה, בריאה) של דבר-מה.

לעומת-זאת, כשאנו מאפשרים פעולה, אנו מְתַפעלים, וּכשאנו מאפשרים כינון, אנו מתכננים. על-כן, אני מַצּיע לחדש, מאותו שורש, קי"ם, את הפועל "לְתַקְיֵם" בהוראה כללית של פעולה למען הקיימות. מפועל זה ייגזר שם הפעולה "תִּקְיוּם", ואדגים בהמשך את אופן השימוש במלים אלו.

קיימוּת באנגלית sustainability, ואפשר להקביל "קיום" ל-"sustainment" ותקיום, ל-"sustenance" (בדומה ל-maintenance).

למעשה, החל דיון זה, כשאחת החברות הִצּיעה את המלה "תִּכְנוּם" לתרגום פרמקלצ'ר, וכוונתה הייתה, שה-ם' תבטא את המלה "מקיים". טענתי, שכוונה זוֹ תישאר ידועה לנו בלבד. למעשה, תרגום יפה בִמיוחד למלה "פרמקלצ'ר" הוצע כבר מזמן, ויש המייחסים אותו לטליה שניידר: "תרבות-עדן". גם פרמקלצ'ר היא הֶלְחֵם של שתי מלים, שאחת מהן היא culture. כמו-כן, מתקבל אותו מספר הברות. המלה "תִּקְיוּם" היא מאותו משקל כמו "תִּרְבּוּת".

חלק מהמשתתפים בדיון סביב המלה טענו, ש"תרבות מקיימת" היא התרגום הֶעדיף לפרמקלצ'ר, כיוון שהבוא מבטא הן את התרבות והן את ההמשכיות. אדגיש, ש"תקיום" אינה מתרגמת פרמקלצ'ר, אלא כל פעולה למען הקיימות, ולכן אפשר להשתמש בִשני המונחים זה לצד זה, לדוגמה: "תרבות-עדן נותנת עקרונות וכלים לתקיום" או להשתמש ב"תרבות מקיימת" כדי להדגיש הבט זה, וּב"תקיום", כשרוצים מלה קצרה וּממוקדת יותר, בדומה לשימוש ב"חיים בני-קְיָימא" או "תכנון בר-קְיָימא" לעומת "קיימות".

למעשה, התרגום הישיר ביותר, העולה על דעתי, לפרמקלצ'ר הוא "תרבות-עד", ואפשר גם "תרבות-קבע","תרבות-נצח" או "תרבותָמיד".

כפי שקורה לרוב עם מלים חדשות, הנשמעות מוזרות בהתחלה, רק ניסיונות להשתמש במלים השונות שהוצעו יאפשר לנסות להתרגל אֲליהן וְלחוש, אם הן מתאימות וּמוצאות חן בעינינו.

אלון

Share/Bookmark

תגובות

comment

אתם מוזמנים להגיב בתחתית המאמר לטובת כלל הקוראים וּבעלי תיבות הדואל המוצפות...

comment

מתברר, שהמלה קיימות אינה מקיימת...
https://shinygreen.wordpress.com/2012...

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196