| נושאים בענף |
12/08/12
עולם שכולו טוב - רשמים מכנס עץבעיר הראשון
|
|
|
|
|
כשמתכוננים לכנס שש שנים, לא פלא, שהוא יוצא מוצלח:
רק הודות לאותן שנים, שעיצבו את דמותו ואופיו של העץ, היינו מוכנים עכשיו לעלות לכתה א'.
רק הודות למעגלים-מעגלים של אנשים מופלאים, המתחברים אלינו במהלך שנים אלה, איננו לבד בכתה.
וּבמקביל התגבשו להן קהילות אחיות: מהפכה של אהבה, אדמאמא, מחולְלים ורבות וטובות נוספות, וּבמפגש הפעם הייתה הרגשה של בשלות - אנחנו יודעות, מה אנחנו רוצות, והמאחד עולה בהרבה על המבדיל.
אם כל קהילה כזוֹ ואף כל אדם דומה לבועת שמן על מים, הבועות מתחברות יותר ויותר וּמתרחבות, ואפשר לחזור אל העולם שמחוץ ליער וּלהרגיש, שיש הרבה יותר נקודות אחיזה לחזור אֲליהן, והן נעשות קרובות יותר ויותר. את הכמיהה לשלב הזה תיארתי בשיר, שהִקראתי מסביב למדורה וּמופיע בתחתית רשימה זוֹ.
שמילאנו אותו בדברים, שרצינו באמת לשמוע או לחוות וטרם הזדמן לנו, בהזדמנויות לחוות דברים חדשים מאנשים מוכרים וַאֲהובים וגם בַחֲזרה על דברים מוכרים, שלא נס ליחם.
אי-אפשר שלא להידרש להרצאה של ד"ר דני נווה, שהייתה דוגמה וּמופת לַהֲלימה בין תוכן ההרצאה לאופן העברתה - דני חי את הדברים כל כולו, וזה מִדּבק. נוכחותו אתנו לכל אורך הכנס אפשרה לי וּלעוד לכמה מאתנו לשוחח אתו וּלהתרשם מכך עוד יותר. אני מוצא, שחשיבות ההרצאה הזאת לכנס נבעה, בין היתר, דווקא מכך, שבשונה מההרצאות והפעילויות האחרות, לא דובר כאן עלינו, אלא הייתה זוֹ "הרחקת עדות" לַאֲנשים שונים ככל שרק ניתן לדמיין, וּבסופו-של-דבר, קיבלנו מראה לעצמנו, כלומר, הופתענו לגלות, עד-כמה אנו דומים לאנשי שבט הניאקה, וּמפתיע אף מכך, קרובים מהם ליַעֲדנו. לדוגמה, היום, אחרי הכנס, כשעבדתי בגינה, הִרגשתי עוד יותר מתמיד את האפשרות להביא את המידיות לַעֲבודת האדמה. אם-כן, לא באמת מפתיע, אנחנו אומרים זאת כבר מזמן. העקרונות כשלעצמם לא היו לי (וּלרבים מכם, בוודאי) חדשים, אך קבלת האשרור מהשטח למה שאנחנו חושבים על לקטים-ציידים ועל המהפכה החקלאית הייתה מטלטלת.
את השירעצים, שהִקראתי בִזמן ארוחת הצהריים, בליווי יפעת צור בקרן-יער, אפשר למצוא כאן. תודה על ההאזנה והתגובות החמות. תמצאו שם גם את השיר, שכתבנו, ניבה ברמן וַאֲנוכי, עם הילדים והופענו בו. חוויה זוֹ עם הילדים המיוחדים כל-כך האלה, הִמחישה שוב, כמו באשרם במדבר, כי "פשוטים הדברים, ואפשר בם לנגוע".
נושא המין נכלל בכנס (הרצאת הסיום), למרות שהוא מזכיר אולי פסטיבלים (מבלי לזלזל בהם), וידענו, שאצל דרור זהר זה יישמע אחרת, וכך היה, גם בִזכות הקהל. יחד-עם-זאת, לדעתי, בעוד שההרצאה/סדנה הזאת התמקדה בָמֶה שקורה בשלבּים השונים של הקשר המיני בין בני זוג וּבעיקר במעשה האהבה עצמו, יהיה מעניין לדון בהזדמנויות הבאות באתגור מרחיק-לכת עוד יותר של תפיסת הזוגיות והמיניות שלנו ושל השלכות הגומלין בינהּ לבין מהלך חיינו כִפרטים והמרקם החברתי.
חשוב לא פחות: צרכנות וזבל. מֶה היה לנו? ירקות וּפירות אורגניים ממשק הר פרחים הסמוך וכן מֵערן רוזן וּמזיו שוורצמן, שניהם ממושב נטעים, וּמצביקה ממושב בית-חנן וּמצרכים "יבשים" מקואופ דרום תל-אביב היו רוב הקניות, וכמות הפסולת הלא-אורגנית הייתה בהתאם - קטנה עֶשְרות-מונים מהרגיל אפילו בפסטיבלים אקולוגיים. למעט תשלום דמי-כניסה וּבעבור ארוחות, לא הייתה כל סיבה לשלוף את הארנק. טוב, בעצם, היו שתיים: 1. לקנות EM מֵאשר, קנייה קטנה עם ערך מוסף גדול והרוגע של אשר. 2. לשלם דמי-חברות וְלהפוך לַחֲברים של עץבעיר. ברכות חמות לחברות החדשות, לחברות הוותיקות וּלכל בועות השמן השותפות לדרך.
אלון
=~==
מסביב אנשים
מליוני בימות-שיר
עד-כדי-כך המצב לא-גרוע
אך כדי לחצות ביניהם את הציר
בכל-זאת עוד אשאלה מדוע
יש לטבּול את הרגל בַּמְּאוֹס וּבַסְּחִי
כמעט מדי יום בשבוע
תגובות
ועוד מסקנה חשובה: אין סתירה בין אינטנסיוויות לרוגע.
התובנות שלך - הישר מצמרת האלון
את הסיכום מאחורי הקלעים של תמיא אפשר לקרוא כאן:
www.citytree.net/branches/posts/1910