| נושאים בענף |
12/08/12
לראות עץ
לֵךְ
ראשךָ מוטה הצדה
קדימה כבר יוביל הלב
עיניך תלה על עץ
או אל האדמה
השלך
עלי עלה
אמור תודה
~++~~
&&^&
פוסע על צַמְרות-
גובהּ-אוויר-ציפורים
נוסע על גִּדְרות-
רוגע-קווים אסורים
חצים למטרות
מַחֲטי אורנים סדורים
וחוצה מעל שבילים
וּמותח חבלים
בין יתדות מלים
##@#
שבת
שלוש ועוד כמה דקות
זוֹ שעת החלילים בצמרות
מרחפים על מחצלות
בלי באס, בִשני קולות
פשוטים בלי תחבולות
עוד שמש-תְכוֹל-תקוַות-
גובהּ-פנאי
לָבטח משגַחַת
עוד עתיד מעשיי
ואז צינת בין הערביים
כל-זאת תחרוט וּתגלף
וּבְחָסות מנהֶרֶת-צליל
שבא עם מלל מלטף
נחמוק צלולים
ושוב לא נסלף
%$$$%
שיר שנכתב ע"י עידן בינשטוק יחד אתי בפסטיבל זורבה באשרם במדבר
%##%
שיר מאת ניבה ברמן
חודר אליי עץ
קנה וושט
נושפות שואפות ירוק - עיניי
ריאות מתבשמות להן
גזע בשידרה דוחק
עלווה הולמת
שורש לרגליי
חודרת אל העץ
דוחקת בגזע
עיניו סוגרות עליי
סופרות אותי
קרירות עצית
אי שם עלווה נכספת
ושורש מגבה את צעדיי
000**
גבנו לברושים / לאה גולדברג
גבנו לברושים
אנחנו מסתירים את הֶהרים מאחורי בָתינו
אנחנו מתביישים לראות את הכוכב
חשים אל הרחובות הרוחשים
בל יסתבך לבנו במרחב
וכך חיינו עם חלונות סגורים
וּבחוצות החגורים חוטים של טלפון וטלגרף
הרחק מכל אשר אהבנו
לתומנו
בתוך הזמן
מעבר לעצמנו
~;;~
הברוש הסמיך שבחזית
הוא רק הרקע
לצפצפה הדלילה שמאחור
כה נוכחת באווריריותהּ
מושכת את העין
ואינה חוסמת
מאפשרת למקד אל האינסוף
בצהרי שבת
מבעד לְחלון היַלְדּוּת
+__+
מה אתה רואה?
בית
ועל-ידו?
עוד בית
וּביניהם?
עץ
ועל-ידו?
עוד עץ
וּביניהם?
--=-
**$*
&$&$
וְלכבוד הֶחרוב, שעמדנו בצלו, שירעץ קבוצתי מאת ניבה ברמן, תמי צֳרי, עידן בינשטוק וַאֲנוכי
*$#@#$%#(^%
והשיר, שכתבתי את הבית הראשון שלו, ויחד עם הילדים חיברנו לו המשך ולחן והופענו בו (לַהֲקת הפילים והפיות) עם נגנים (התזמורת הפּילהרמונית) במופע "הֶחליל והפיל"
פיל בִרחובות תל-אביב
מה יפיל אם יבוא באביב?
בינְתיים אוטובוס קומַתיים
יוּכל על כך להשיב
ביער אנחנו ולא בעיר
אז בואו ונביא פיל אמתי לשיר
אולי הוא יפיל
ענפים, אנשים, אבנים
אוהלים, דגלים, חתולים חמודים וכמה זחלים
ויכול להיות
שגם כמה פיות
תגובות
כל כך אהבתי את השיר על הפיל ברחובות תל אביב! פשוט מקסים! תודה :)
הריני מסתכל באילן.
יכולני לראותו בחינת מראֶה : עמוד קפוא ואפוף אורה...
יכולני לחוש יניקתם של השורשים, נשימת העלים, מגע ומשא בלתי פוסק עם האדמה, עם האוויר...
יכולני לשייך אותו למינו ולסוגו ולהתבונן בו בחינת טופס יחד, לראות מהו מבנהו ומה אורחות חייו.
אולם יכול גם שיתרחש, מתוך רצון וחסד כאחד, שעם הסתכלותי באילן אהיה משובץ בזיקה אליו, והוא שוב אינו לז. עצמתה של הבלעדיות תפסתני ואין צורך כל עיקר, שאהיה מוותר על שום דרך מדרכי הסתכלותי שלי... אין אילן רושם מן הרשמים, אינו משחק לכח המדמה שלי, לא יקרת חליפות רוחי, אלא ממש הוא השרוי ועומד נכחי, הוא לי כשם שאני לו, אלא באופן אחר.
מאת: מרטין בובר
ותודה לאמנון דפני, שפרסם זאת בפייסבוק.
התוודעתי רק עכשיו לשיר, שלא הִכרתי, כשכתבתי את השיר הראשון:
הסט ראש הסוס
לצדי השביל
וַחֲצה השדה
לשמוע צִוְוחת קוקייה
באשו