נושאים בענף |
21/08/12
אז איך ולמה דווקא ככה, הפקנו את הכנס
הבהרה- הפוסט נכתב ביחיד, אך הכתוב מתייחס לחלוטין לרבים. מי שנמצא פה בסביבה כבר יודע שקשה לי לדבר ברבים כל הזמן, הכנס הזה ולצורך העניין גם ההפקה המתוארת פה, נוצרו רק בזכות שיתוף פעולה מדהים של המון אנשים, על חלקם תשמעו פה בהמשך.
המשפט שהלך איתי כל השבוע לפני ההתכנסות וגם הרבה אל תוכו היה 'רק שאף אחד לא ימות, כל דבר מעבר לזה, זו הצלחה'. בפועל הכנס קרה. אף אחד לא מת.
אז איך זה בכלל עבד?
תכנון
זה התחיל מרעיון שנזרק בעץ על ידי אורלב או תמי, כרעיון לשידרוג המסיבה האקולוגית החודשית. רעיונות נזרקו לחלל האוויר ללא גיבוי, קצת עפנו על עצמנו אבל קבענו תאריך. אודליה ישבה ועיצבה אי-פלאייר, והכנס הפך למציאות. מעולם לא ארגנתי משהו ליותר מ 20 איש, ותמי צרי טוענת שהיא לא תופסת מספרים מעבר ל 50. אבל ניסינו לכוון גבוה- 70- 120 איש, מתחם אחד. תחושת קהילה.
אני בחורה מסודרת. עם עבר רצוף אירגון ויעילות. אין ספק שהחודש האחרון היה תרגול מתמשך בשבילי באמנות השחרור, לדעת שלא יהיו לי את כל הפרטים ושלא הכל צריך לתכנן לרמת האטום, אבל לדחוף ככל שאוכל בכיוון הנכון. כך בלי שהכל יהיה ברור לגמרי, בלי חלוקת סמכויות ברורה, דברים קרו. ספונטניות כאוטית.
הוכחה- רעיון טוב והרבה אנרגיה יוצרים מציאות.
תוכניה
האמת, מה שהנחה אותי בבניית התכנייה היה 'מה הכי מעניין אותי ואני הייתי רוצה לשמוע?' מודה. בפועל כל מי שהגיע לעץ הוסיף משהו לרשימה וברגע שהשמועה על הכנס יצאה, חברי קהילה יקרים כמו גל גולן, אורי יורמן, זהר צמח ווילסון ואשר מימון הציעו את עצמם. עד הרגע האחרון ואפילו תוך כדי הכנס עצמו התוכניה עוד גדלה והתפתחה. סער אוסטרייכר נוסף בהתראה של 15 דקות, אוריין פתחה סדנאת קליעת סלים ויעל סדנת ריקודי בטן. התוכנייה עצמה נכתבה בצורה המאפשרת הסרה ושינוי של ההרצאות בצורה אסטטית.
ציוד
כאן בא לידי ביטוי כוחה של קהילה. כל אחד הביא משהו, גל קציר מאקטיביזם, מהפכה של אהבה, אייל קדוש מחיפה, עץבעיר חיפה ועוד המון חברי קהילה שהביאו מחצלת, ציליה, חבלים, כלים ועוד.
האוכל
יותר מאדם אחד אמר שכדאי לקחת משהו חיצוני שיבשל, פשוט יותר, קל יותר ואפילו זול יותר. עלה גם רעיון לארגן צ'אי שופ, אבל אז צריך להסביר לבחורה הנחמדה למה אין מצב שיהיה בכנס חלב או סוכר לבן, מה מקומי עכשיו, מה אפשר במקום קפה...
מהסיפורים של סבתא שלי אני זוכרת שבכל ארוע כל נשות הקהילה היו מתאספות ומבשלות יחד. אז הכי הגיוני שמשהו מהקהילה יעשה את זה. כיוונו וכך קרה.
אורנה הביאה את וולטר- שף איטלקי וחבר קרוב שמגיע לארץ ושיחת טלפון קצרה הביאה את אלינה- יחד נוצר צוות מדהים. אלינה ניתבה את הרעיונות של וולטר לכיוון מקומי, עונתי ובריא ופה בסלון רצו שיחות על אלו מזונות הן עם טביעת רגל נמוכה יותר לחם או אורז. כך מתפריט של פסטה, שמנת ופירות ים- הגענו למרק דלעת וקייל ותבשיל חצילים עם סלרי, צלפים וזיתים. אפשר להציץ כאן בתפריט ולראות מהיכן הגיע כל מוצר. כן, אנחנו יודעים מאיפה כל דבר הגיע.
שילוט
בחודש לפני הכנס אספנו קרטונים ברחובות ליד וביקשנו צבעים ישנים ממי שעבר. ערב אחד התיישבנו לצייר בעץ אודליה, אני, שחף ואיתמר . ניסינו לכוון לשלטים שיהיו אסטטים, קריאים וברורים אבל שיבואו מהלב דרך היד.
עמדת קבלה
טל שקד הכינה כרטיסי ביקור לעץ משילוב של כרטיסי ביקור ישנים יחד עם שאריות נייר שאספה. הצמידים ליד- במקום הנייר הפלסיטיקי הזוהר המקובל השתמשנו בשאריות בדים שנמצאו ברחובות פלורנטין.
הרשמה
בהתחלה ההרשמה היתה טלפונית, לדבר באופן אישי עם כל אחד שנרשם, לוודא שהם זוכרים מה צריך להביא ולענות על שאלות. כשמספר הנרשמים עלה משמעותית פתחתי דף להרשמה אוטומטית, פשוט כי טכנית, לא הצלחנו לענות לכל הטלפונים.
שיווק אורגני
בעץ כמו בעץ, אודליה הכינה את האי פלייר, פרסמנו אותו לחברים ומכרים דרך הרשימת תפוצה שלנו, וכמובן דרך הפייסבוק. חברים של העץ גם עזרו לפרסם דרך רשימות תפוצה שלהם.
ניקיון וזבל
הבאתי סבון לימונים שהוכן בעץ איתו ניקיתם את הכלים, וגם ליפה טבעית שניקנתה בשוק לוינסקי במקום סקוצ' פלסטיק. לא חילקנו שקיות זבל או פחי אשפה, כדי שאנשים יקחו את הזבל איתם ואולי יהיו גם מודעים לכמה הם מייצרים בסוף שבוע אחד.
סך הכל מהכנס עצמו יצאו:
6 קופסאות שימורים- הגיע למחזור מתכת
3 בקבוקי פלסטיק- הגיע למחזור פלסטיק
7 שקיות פלסטיק (של קמח, במקום לקבל שק בתפזורת קיבלנו שק של שקיות ארוזות)
1 שקית פלסטיק של גזר
שילוט- הגיע למחזור קרטונים
occupay time
כמובן שיש המון דברים שלא התנהלו כמו שהייתי רוצה, למשל הקמח- שהגיע בשקיות או קופסאות השימורים, והרבה מקבלת ההחלטות. תוך כדי הכנס ראיתי בבירור מתי אני לא נאמנה לעצמי וזה תמיד עלה באותה נקודה- כשאין זמן.
בתוך הלחץ מתפשרים.
אם היינו חיים בחברה בה זה לא נורא אם אתה מאחר בחצי יום- היינו מחליפים את שק הקמח. בכלל, אם מותר לאחר בשבוע- היינו מערבים הרבה יותר אנשים בתכנון. תוך כדי הכנס התחדד לי מה חסר לי כדי להיות מדוייקת עם עצמי- זמן.
תמיא
תגובות
התכנון והמחשבה היו נפלאים.
כיוון שיש קהילה כ"כ תומכת ואחראית- הייתי מרפה קצת, נותנת מטלות ואחריות לרבים יותר- ובכך מקלה מהעומס.
יופי של סקירה! מעבר לכנס המופלא, כיף שאפשר ללמוד עוד משהו דרך מבט על התכנון המוקדם. תודה (:
באמת יש קהילה תומכת ואחראית :)
את הסיכום שלי אפשר לקרוא כאן:
www.citytree.net/branches/posts/1907