| נושאים בענף |
28/06/13
חנוכת בית שנייה
הראשון מתקשר לשלב הנוכחי, שהוא ניסוי קהילתי:
אני רוצֶה להתחתן
עם זה האיש המעניין
המחייך כשהוא חושב
וחושב כשהוא שוכב
עם הֶחבר המאלתר
על מקלדות ועל פסנתר
וגם עם זה המבקר
ועל דבר לא מוותר
וּבעיקר נפשי יוצאת
אל זה אשר מעת לעת
יגרום לי פתע לִתחושה
שכתגלית היא חדשה
וּמה בדבר אותה אישה?
השני:
אה, קמת לפניי
תְּפַשְׂתִּיךְ יד מושיטה
אל ידית-מסחטה
של עשב-חיטה
אני באין מפריע
אקטוף את פירותיי
כשתאכלי צהריים
אסחט מהם שיר
וּבערב נאכל כבר בצוותא
השלישי מופיע כבר כאן, והנה הוא שוב:
גדלים לנו עצים מסביב למִטה
בוערת לנו אש בסלון
בהתנשמות שלנו אין חרטה
החול לנו מזון
התפוזים נִדמו כתופינים
חמוץ הפך מתוק
על עירוֹמנו הֶעלים נערמים
השִלהבים כוּסוּ ירוק
הרביעי והחמשי מופיעים כבר כאן, בעלה מספר 1000, והֶעלה הנוכחי הוא מספר 2000, והנה הם שוב:
כֹה רציתָ הביתה
מסוף מרחקים
אז הסר האבק
דחוף אצבע לסדקים
על ספה שכב מוּטָל
בדוק כל קמט בבד
כל פיתול אגרטל
כל פינה בדוק וּלמד
כל תנוחה
על כיסא שב, נסה
מהו משך הזמן
מהחדר לכאן
איך נופל לו האור
איך נשמע הכינור
ועכשיו גש וּפתח החלון
והבט ממְרום הארמון
לא נלכד באותו הפתְיון
אך השאר בכל-זאת קצת פתוח
הכנס מעט רוח
וַהֲרי דבר אינו בטוח
רציתְ הביתה
מסוף מרחבים
עכשיו לו הייתְ
מבחינה בקווים
הִנֵה כל פינה תְחַיי
כל קימור אגרטל
תלטפי בלי ויתור
בטרם תצאי שוב לתור
והחמשי הוא מעין תשובה לרביעי:
ביתו של האדם הוא גבולותיו
מוטב ייקח תרמיל על גב
יכתוב שיריו עלי ספסל
על אי-תנועה יֵשֵב יאכל
בִשְֹאון הרחוב יקשיב לַשקט
פסיפס אדם תשבץ מִדְרֶכֶת
על נְהר תנועה ישוט ינצֵחַ
יְוַתֵּר וְיִוָּתֵר לָנֶצַח משורר
