פתחנו את השנה בַ-10/11/14 במפגש עם שניים: אורה גבריאלי, חברה קרובה, שהתארחה כבר בסדרה זוֹ, וטים קלי, שותפהּ של אורה לַעֲשייה רבה.

בְ-4/12 אירחנו את איתן ושי מ"לזוז" תחת הכותרת לזוז עם זוזים.

"האנושות - כל כך הרבה שנים ועדיין לא למדנו איך לשחק יפה ביחד..."

בְ-24/12 אירחנו את ד"ר ליה אטינגר תחת הכותרת "מה יש לגאיה לומר על כסף?".

לקראת המפגש עם אורה וטים כתבנו:

אילו כלים וגישות מסייעים לקדם אבולוציה מבורכת של החברה האנושית?

היכן טמונים המוקשים המחבלים ביצירה של עולם יפה יותר גם כשהכוונות טובות במיוחד?

טים ואורה ישוחחו על גישות, כלים, חוויות ותובנות שצברו במהלך שנות עבודה ומחקר רבות, בתחום הנפש והרוח, הייעוד והמנהיגות.

טים ואורה פיתחו (עם קבוצת מחקר ישראלית) גישה חדשנית לעבודה עם כוחות ודמויות קולקטיביים, שמספקת תובנות מפתיעות על הכוחות המניעים את גלגלי העולם.

על נושאים אלה ועוד נדבר ואולי גם נתנסה - ככל שיאפשר הזמן.

בְפייסבוק

על המנחים

טים קלי - מומחה בעל שם ל'ייעוד אמיתי'. טים מקדיש את חייו ליצירת אבולוציה של החברה האנושית ושלום בר קיימא. בין השאר הוא עובד עם מנהיגים באזורי חיכוך עולמיים כמו ישראל וקולומביה. טים לימד מעל אלף יועצים, תרפיסטים ומאמנים שיטות שפיתח בעצמו ושיטות שהתמחה בהן כגון 'וויס דיאלוג' וה'אניאגראם'. בטים קלי מתגלם שילוב מיוחד בין חדשנות, יצירתיות, עבודה נפשית ורוחנית לבין הכשרתו המוקדמת כמתמטיקאי ואיש הייטק.

טים פיתח בשיתוף עם אורה גבריאלי וקבוצת מחקר ישראלית את העבודה עם כוחות ודמויות קולקטיביים.

אורה גבריאלי - מנחה ומלמדת 'וויס דיאלוג - הדמויות שבתוכנו' למאמנים, מטפלים ואנשי חינוך למעלה מ-15 שנים. אורה כתבה את הספר על וויס דיאלוג 'השד, הנזירה והילד הקסום - מסע אל הדמויות שבתוכנו'.

היא מנחה סדנאות, מרצה וכותבת גם על מסעות שמאניים, האקולוגיה של התודעה, עבודת חלום ועוד. אורה מגלה ומפתחת את 'דרך פריחת היהלום', קהילה גמישה של משני עולם, מנהיגים ואנשי טיפול, אימון וחינוך. פיתחה עם טים קלי וקבוצת מחקר ישראלית את העבודה עם כוחות ודמויות קולקטיביים.

עץבעיר - אואזיס אקולוגי וקהילה ממשית המפתחת, מיישמת ומפיצה דרכים לחיים טובים בעיר. מקומפוסט ועד מדיטציה, מסריגה ועד אוטופיה כלכלית - השיחה בעץ פתוחה, והידיים עסוקות.

לקראת המפגש עם איתן ושי כתבנו:

דמיינו עולם בו שיתוף פעולה בין אנשים הוא ברירת המחדל המועדפת והכדאית על ידי כולם. תחשבו על טכנולוגיה פורצת דרך שמאפשרת כבר היום לעשות את הקפיצה (התודעתית והמעשית) בין "העולם הישן" הפועל תחת הכללים החברתיים והכלכליים של משחק סכום אפס, לבין "העולם החדש" בו צמיחה של קהילה מייצרת שפע - אשר מוחזר חזרה לקהילה. תארו לעצמכם שבשביל לממש את הקפיצה הזאת, כל שנדרש הוא קבוצה קטנה (יחסית) של אנשים שמוכנה להשתתף במשחק החדש בשביל לסחוף אחריה את כל היתר, ועל הדרך להיות מתוגמלת בצורה הוגנת ואטרקטיבית בו בזמן.

במפגש נדבר על כלכלה שיתופית, על מבנים ארגוניים וקהילתיים חדשים שנולדים בעולם ממש עכשיו, על ביטקוין ועל מטבעות דיגיטליים, על שקיפות והוגנות ועל אפליקציות מזן חדש - כאלו שהקהילה לא רק עוזרת ליצור ומשתמשת בהן אלא שבפועל נמצאות בבעלות ובניהול הקהילה ועוד ועוד.

איתן ושי יספרו על "לזוז", מיזם תחבורתי-חברתי חדש שהם שותפים ליצירתו, המשלב טכנולוגיה, כלכלה ותפיסת עולם מהפכניות במטרה לשנות באופן מהותי את פני התחבורה בעולם.

סרטון קצר בשביל המוטיבציה (למי שעוד לא יצא לראות וגם למי שכן... זה תמיד מהפנט).

איתן קצ'קה - קושר קשרים ומחבר חיבורים, פעיל ויזם בתחומי הסביבה והחינוך בעבר, שבוי בקסמן של אפשרויות חדשות בהווה, מאמין שאפשר אחרת ומחפש איך להגיע לשם ושהדרך תהיה מעניינת.

שי זלוף - מהפכן צעיר שהמילה אנרכיה מעלה בו תחושות נעימות של הרמוניה עם הסביבה ובין בני אדם. מצב בו כל אחד עושה את מה שאינו יכול שלא לעשות וביחד נוצרות יצירות משותפות ונפלאות הממלאות את העולם ביופי חוכמה ושפע.

לקראת המפגש עם ד"ר ליה אטינגר כתבנו:

ד"ר ליה אטינגר היא סביבתנית ידועה ומלומדת, כותבת מאמרים, מרצה ומנחה כבר שנים רבות ואחת הדמויות המשפיעות על התפתחות התנועה הסביבתית בארץ. בין השאר, ליה מרכזת ומלמדת במרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית. כמו הרבה פעילים סביבתיים אחרים בארץ, גם תמי למדה בתכנית העמיתים של השל וכך זכתה להנחייתה של ליה בכל מיני שלבים של חיי העץ. עבודת הדוקטורט של ליה ומחקר הפוסט-דוקטורט שלה באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטה העברית עסקו באבולוציה ובפילוסופיה של הביולוגיה.

כשתמי שאלה "איזה מין עסק הוא עץבעיר?" וחשבה שחייבת להיות אפשרות אחרת חוץ מעסק לטובת רווח ועסק שלא לטובת רווח, ליה שלחה אותה לקרוא את "עולם ללא עוני" של מוחמד יונס ונתנה לעץ כיוון חברתי, כשתמי שיתפה את ליה שנמאס לה מפרדיגמת "החזק מנצח", ליה שלחה אותה לקרוא את לין מרגוליס (The Symbiotic Planet), וכך עזרה לעץ לגדול ולהיות לקהילה. דרך מה שהיא מלמדת, ליה היא אחת הנציגות הבולטות של העולם היפה יותר שאנחנו יודעות שאפשרי, בעולם המעבר שבו זכינו לחיות. אפשר ללמוד ממנה עד כמה המצב של הביוספרה גרוע ולבכות, ואפשר ללמוד ממנה על היכולת הבלתי נתפשת של המערכת האקולוגית שלנו לדאוג לעצמה (זה כולל אותנו, נכון, אין הפרדה), לאזן וליצור חיים מחדש במקומות הכי משוגעים, וזה נותן המון תקווה והמון כוח.

במפגש איתנו, ביום רביעי הבא (כן, במקום הארוחה הקהילתית), ליה תציג לנו את האקוספרה המופלאה שלנו דרך המשקפיים של תיאוריית גאיה (שפותחה בשנות ה-70 על ידי מדען עצמאי ומרתק, ג'יימס לאבלוק, יחד עם אותה לין מרגוליס המהממת), תעבור ותיגע בהתנהגות של מערכות מורכבות, תקיש מכך על הבלתי-נפרדות של הדברים, במילים אחרות, הכל קשור (Interbeing יגיד צ'ארלס אייזנשטיין, "חיבוריות", תנסה תמי לתרגם), ובאופן יותר ספציפי, המערכות החברתיות שלנו קשורות בקשר ישיר עם המערכות הטבעיות, ואי אפשר להפריד. אחרי שנבסס את הנחות העבודה הללו, נשאל, איך תיאוריית גאיה חשובה להתנהלות שלנו במאה ה-21, ומה זה אומר לגבי הכלכלה שלנו שכל כולה מבוססת על רעיון ההפרדה?

סיכום המפגש

בְפייסבוק

בְ-6/1 אירחנו את יעל גידניאן וּשלומי חתוכה תחת הכותרת "מה לעץ ולגזענות?".

הִנחתה את הערב יעל גידניאן, פעילה לקידום שלום והבנה בין קבוצות, ביחד עם המשורר והפעיל החברתי שלומי חתוכה, בואו להקשיב ולנהל שיח פתוח וכן בנושא המזרחיםות בישראל.

אביב פגש את שלומי אחרי שהתחבר לערס פואטיקה, ואז התחיל להתעניין בפרשיית חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן. אנחנו בעץ שמענו את רשמיו של אביב מיום המודעות שאירגנו עמותת עמר"ם ובית אחותי, וגם את הסיפורים ממשפחתו - שתי דודות שנחטפו, והופתענו לגלות כמה אנחנו לא יודעות ולא מתייחסות לנושא העדתי. כביכול, לא רלוונטי, כביכול, מה לנו ולגזענות?

כמו כל דבר אחר, גם זה רלוונטי, ועוד איך, והופך להיות נושא לעסוק בו כשחבר מהקהילה מביאה את עצמו יחד עם הסיפור. אביב הזמיןה את שלומי ויעל לספר על הישראלים היהודים מארצות ערב והאסלאם, "מזרחים", ולנסות לבחון לעומק את המקום שלהם בחברה הישראלית, את תהליכי ההדרה והגזענות הסמויה והגלויה שכולנו לוקחים בה חלק במודע או שלא במודע. מה לימדו אותנו בבית הספר? מה המדיה ממשיכה להדהד?

נשוחח על פרשת ילדי תימן, שירה מזרחית, ייצוג במדיה החזותית, ומה שיעלה ממעגל המשתתפות.

יעל גידניאן, פעילה לקידום תרבות מזרחית בישראל, פעילה לקידום הבנה בין בני הדתות והתרבויות השונות בארץ הקודש.

שלומי חתוכה, משורר ופעיל חברתי בעמותת עמר"ם לקידום תרבות המזרח. מפרסם מאמרים ושירים בהעוקץ, הארץ, nrg ועוד.

בְפייסבוק

בְ-20/1 אירחנו את טל(י) ועמית, והנושא היה טרנסיות, זהות ושינוי חברתי והקשר שלהם לאקולוגיה.

עמית וטל(י) מייצגות/ים שתי נקודות שונות על הקשת המגוונת, הענקית והצבעונית הנקראת "הקשת הטרנסג'נדרית": בעוד עמית מזדהה כגבר, ואף פעל להתאמת המראה החיצוני שלו לכך, טל(י) מרגיש/ה יותר נוח איפה שהוא באמצע הספקטרום ומוצאת את עצמו מרגיש הכי בנוח כשפונות אליה במעורבב. שניהם פעילים בקהילה הטרנסג'נדרית כבר שנים ארוכות ומכירים את המאבקים שלה מקרוב, ושניהם פעילים בפרויקט "גילה" להעצמה טרנסית.

במפגש חלקו איתנו עמית וטל(י) את הסיפורים והחוויות שלהם כאנשים טרנסג'נדרים הפועלים לשינוי חברתי וינסו לשאול שאלות רלוונטיות על הקשר בין קיימות לשינוי מגדרי.

הסדנא כללה גם חלק מעשי, וּבו הִצּיעו השניים למשתתפות ולמשתתפים לבחון את תפיסותיהן המגדריות והאישיות כפי שאלה באות לידי ביטוי (גם במקומות שאולי פחות שמנו אליהם לב), ולהגדיר מרחב, דרך משחק ושיחה, וּלאתגר תפיסות אלה ואת ההשלכות שלהם על חיינו כאנשים וכפעילים.

מה הקשר בין טרנסיוּת לאקטיביזם? איך יכולה החוויה הטרנסג'נדרית לעצב תפיסות קהילתיות? ואיך יכולה חוויה זו להעשיר את חיינו כפעילות ופעילים לשינוי חברתי וקיימות סביבתית?

טל(י) נתיבה ברוך דרמה ווזנר-שלום-נבו, 26, אוהב(ת) למצוא בגדים מהפח ולגדל עובש על הטופו במקרר. נכה, פעיל בפרויקט גילה להעצמה טרנסית, ממייסדות "משפריצות", ובאופן כללי מאמינה גדולה בשילוב בין אקטיביזם לבלגאן.

עמית גפנר, 35, דתל"ש, מנהל בהיי טק לשעבר שנמלט מכלוב הזהב לטובת חיים מקיימים ורגועים יותר. גבר טרנסג'נדר. בעבר עורך אתר גוטרנס. פעיל בפרויקט גילה להעצמה טרנסית ובארגון חוש"ן.

בְפייסבוק

בִ-12/3 הִנחו גלית סמואל ואלון אלירן, מפגש בנושא הטבע, העיר והשיר.

ראשי הפרקים היו:
מדוע ולמה שיר -- המהות הפיוטית שמאחורי העשייה שלנו
אקופואטיקה עירונית? הטבע כפאטה מורגנה עירונית / טבע ועיר כאוקסימורון / טבע ועיר כקונפליקט
בשבח הסרפד -- טבע ותרבות -- מקונפליקט להרמוניה.

גלית סמואל, חברה ותיקה של העץ, הקימה וּמובילה את פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה, שמיזמיו הם:
"בר בעיר" -- הפסקת הריסוס ע"י העירייה בקוטלי-עשבים כימיים בשטחים הציבוריים בת"א;
"רב שיח" -- הגנה על מתחמי שיחים ותיקים בעיר;
"כן לקיפוד" -- הגנה על קיפודים ועל סביבת-המחיה שלהם בעיר;
שמורת ת"א -- שימור הטבע ברכס החוף הצפוני של ת"א, המאוים ע"י תוכנית בנייה.
במסגרת דוקטורט בלימודי הסביבה היא חוקרת את היחסים שבין הטבע לבין העיר.
היא חובבת מושבעת של ספר, שפה, מלה ושירה.

אלון אלירן חבר פעיל בִקהילת עץבעיר, פעיל נמרץ בגינות קהילתיות, מלקט וּמגדל חלק ניכר ממזונו, מדריך סיורי ליקוט עירוניים במסגרת עץבעיר וּפורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה וכותב שירה, הכוללת ביטוי רב של הטבע העירוני.

בְ-24/3 ארחנו את ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, היסטוריון של התזונה המקומית. כותרת המפגש הייתה "בריאות מִדַּבֶּקֶת: חיידקים, בריאות וּקהילה".

אורי לימד בעץ מספר קורסים מאלפים, והוא חבר ותיק. כיום הוא מוביל מרכז לימודים שלם בקיבוצו, נְווה איתן, וּבו תוכנית לימודים מרתקת בשם "הנהגת הבריאות".

יש דברים רבים שאורי יכול לדבר עליהם. אנחנו רצינו חיידקים, בעיקר אחרי ששמענו שאורי מתחיל מחקר מיוחד שיתמקד בחיידקים שמפתחים א'נשים בעלי תפריט כזה או אחר.

לא רק שאנחנו חיים בקהילה, אנחנו גם קהילה מהלכת - למעשה, יותר משאנחנו מורכבים מרקמות ותאים, אנחנו מורכבים מקהילות של חיידקים.
מה מרכיב קהילה איכותית של חיידקים? למה הקהילה הזאת חשובה לנו?

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור עליה? להקל עליה?
איך קשורה הקהילה שלנו, בני האדם – המסורות שלנו והמגוון הביולוגי סביבנו – לקהילת החיידקים שאנחנו?

פייסבוק

בְ-1/4 אירחנו את ברנד מולר (תמרה, פורטוגל), אַחד מהמומחים המובילים בעולם בנושא אגני היקוות וריפוי אדמה, ואת אורי אילון מיוזמת הכפר לחקר השלום במזה"ת.

כיצד אנו מתייחסות/ים לאלמנט הבסיסי בחיינו על הכדור, ואיך זה קשור למלחמה ושלום? פרספקטיבה חדשה וּמעוררת השראה על אקולוגיה, עבודת שלום וריפוי.

פייסבוק

בַ-15/6 אירחנו את רותי בר שלו. תמי פגשה את רות בקורס של דני לסרי. רות היא מאמנת אישית בזמן אמת, ודיברה על שינוי חברתי מנקודת מוצא של אהבה, ולא של פחד, וַהֲכי יפה, שלרבות/ים מאתנו היא לא חידשה <~; חיזקה בהחלט כן~!~