אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לפתור את הבעיה [של עבודות-בולשיט] באמצעות עריקת-יחידים המונית, או באמצעות איזושהי התעוררות רוחנית. הרבה א/נשים ניסו זאת בשנות השישים, והתוצאה היתה מתקפת-נגד פראית, שרק החמירה את המצב. אני חושב שעלינו לתקוף את ליבת הבעיה: המערכת הכלכלית שלנו, שמטבעה תמיד תתגמל א/נשים שממררים את חיי זולתם, ותעניש את אלה שמשפרים את חיי זולתם. אני חושב על תנועת עבודה, אבל שונה מאוד ממה שראינו עד כה. תנועת עבודה שמצליחה לנטוש כל עקבות של אידאולוגיה שטוענת שעבודה היא ערך בפני עצמו, אלא מגדירה מחדש עבודה בתור טיפול בזולת. אני חושב שראינו את הניצנים הראשונים של תנועה כזאת בזמן Occupy. אני זוכר שבעיקר נגע לליבי האתר "We Are The 99%" - זה היה אתר שבו א/נשים שתמכו בתנועה, אבל ברובם היו עסוקים מכדי לקחת ממש חלק בהשתלטויות או באספות, יכלו לתרום בכך שפרסמו תמונות של עצמם כשהם מחזיקים שלטים, עליהם כתבו על מצבם בחיים. זה היה מאיר עיניים, מבחינה דמוגרפית. כ-80% מהם היו נשים. אפילו הגברים שבהם עבדו בעיקר במקצועות הטיפול: רפואה, שירותי רווחה, חינוך. והתלונות היו דומות במידה מפתיעה: בעקרון, כולם אמרו, "אני רוצה לעשות משהו עם החיים שלי שממש יטיב עם אחרים; אבל אם אבחר בעבודה שבה אני דואג לאחרים, התשלום הוא זעום כל כך, ואני נכנס לחוב עמוק כל כך, שאני לא יכול אפילו לפרנס את משפחתי! זה מגוחך!"

קראו לזה התקוממות המעמדות המטפלים. אחרי הכל, המעמדות העובדים תמיד היו, למעשה, המעמדות המטפלים. אני אומר זאת כמי שהגיע מרקע של מעמד פועלים. לא רק שכמעט כל המטפלים הממשיים (וכמובן מהמטופלים!) מהמעמד הפועל, אלא שא/נשים מרקעים כאלה תמיד נוטים לראות עצמם בתור הא/נשים שדואגים לשכניהם ולקהילות שלהם, ומעריכים התחייבויות חברתיות האלה הרבה יותר מיתרונות חומריים. רק הקיבעון שלנו עם צורות מסוימות מאוד של עמל גברי מאצ'ו -- פועלי מפעל, נהגי משאיות, וכיו"ב -- שהופך להיות התבנית לכל עמל בדמיונותינו. זה מעוור אותנו לעובדה שרוב חברי המעמד הפועל תמיד התעסקו בעבודת-טיפול כזו או אחרת. לכן אני חושב שאנחנו צריכים להגדיר מחדש את העבודה עצמה; אפשר אולי להתחיל עם "עבודה נשית" קלאסית: טיפוח ילדים, דאגה לדברים, בתור התבנית לעבודה עצמה; אז יהיה הרבה יותר קשה להתבלבל בנוגע למה באמת בעל ערך, ומה לא. כאמור, אנחנו רואים את הניצנים הראשונים של משהו כעין זה. זהו שינוי פוליטי ומוסרי, ואני חושב שזאת הדרך היחידה להתגבר על המערכת, שדוחפת רבים כל כך מאיתנו בעבודות בולשיט.

מקור: שתי הפסקאות האחרונות כאן.