10/04/17

אין מִפְלָט

בהשראת סיפור קצר של אתי דיאמנט על איסטניסית עירונית חובבת טבע

העיר מכוסה בעלים
העיר מכוסה בבתים
העיר מכוסה בדפים

לעיר כולנו בעלים
בעיר לכולנו לבטים
נעיר ונאיר ההבטים

כשאי-אפשר לנשום
כשאי-אפשר לישון
נלך לאי-אפשר
לשאוף פריחת לימון
אך מי שם מרסס תכשיר של פַּרַתְיוֹן?
נסתום אז את האף
נברח משם ביעף

לים, אך שם ביוב
הביתה? שם עצוב
סיגריה, "ניחוחות" כביסה או אקונומיקה
שוב וָשוב...
אוף!