| נושאים בענף |
פלפלים מתייבשים להם בשמש
28/09/06
חודש על הגג
ידעתי שיום אחד אעלה לגג ואשתמש בשמש המציפה אותו, למשל בשביל לייבש מזון, אבל היו חסרים לי כמה דברים בשביל להתחיל, חוץ מאומץ לב. אחד אחד אספתי אותם. את החמורים השגתי בשוק חליפין בתמורה לצורב CD חיצוני שהיה מונח אצלי כאבן שאין לה הופכין. כדי להרגיש ממש טוב, הוסיפה בעלת החמורים בונוס: רשת זבובים מפלאסטיק. סגרנו עיסקה. זמן קצר אחר כך מצאתי ברחוב מסגרת של חלון, נטולת זכוכית וביום אחר נמצא מדף של מקרר. רכשתי מהדק סיכות איכותי, מלאתי את ליבי באומץ ("ומה יגידו השכנים"...), מצאתי שעה פנוייה והידיעה הפכה למעשה, ואחר כך למעשה שבשיגרה.
מזונות חיים ומיובשים
"ייבוש מזון" אולי נשמע לא כל כך טוב בשמיעה ראשונה, אבל תחשבו צימוקים, מישמישים, בננות, ועוד המון אפשרויות שהתגלו לי תוך שהתחלתי להתעניין באוכל פרא, אבל לזה עוד אשוב מאוחר יותר. את הרעיון הראשוני קיבלתי מסיפרו המצויין של אסף לויתן, "ימים ירוקים" (עמוד 108), אחר כך למדתי קצת על כל מיני סוגים של מזונות מיובשים באסכולת ה - Raw food ואפילו תכננתי לרכוש מייבש מזון חשמלי, אבל בינתיים אני מסתדרת לא רע עם השמש.
אז מה עשיתי? נורא פשוט:
מצאתי נקודה אסטרטגית על הגג ובה הנחתי ברב טכס את החמורים שלי. על החמורים הנחתי דלת ענקית שפשוט הייתה בדירה שלי ותפסה מקום. בחזרה בבית, לקחתי את מדף המקרר והצמדתי אליו בעזרת כמה מקלות כביסה רשת זבובים, כך שהפך למשטח מצויין להנחת המזון, מוגבה מעט מה"שולחן" ומרושת כך שלחות ונוזלים יכולים בקלות להתעופף ורוח הגג יכולה לנשוב דרך המזון בקלות (חשוב מאוד). לקחתי את מסגרת החלון והידקתי אליה רשת זבובים - והנה המכסה, שמאפשר לקרני השמש לחדור ולייבש, אבל מגן על המזון מכל הכיוונים מפני אורחים בלתי קרואים.
זהו! הרגע הגדול הגיע -- אתם לא מאמינים כמה זמן חלמתי על הרגע הזה -- מספיק זמן כדי למצוא את כל החלקים הדרושים -- עליתי בחזרה לגג, עם המסגרת המרושתת וקילו ענבים ירוקים.
הנה מה שניסיתי מאז, כולל לקחים:
* ענבים: ענבים ירוקים, גדולים ובלי גרעינים יצאו מהמם. ענבים קטנים יותר, עם קליפה יותר עבה וגרעינים יותר מורגשים יצאו פחות טוב.
* בננות: פרסתי בננה, גילגלתי בקינמון וייבשתי יומיים. הייתי צריכה ללמוד קודם להיזהר עם הקינמון - הבננה מתכווצת המון, אבל הקינמון לא... טעעעים!
* מנגו: יוצא נפלא, אבל צריך להיפתר מהקליפה שלו לפני הייבוש -- זה כל כך מובן מאליו, אבל יש דברים שלא חושבים עליהם כשמכינים משהו שעד היום צמח על המדף של החנות...
* שזיפים: פרסתי חתיכות הכי גדולות שאפשר מסביב לגרעין (הגרעין עם מה שמסביב עבר לפה לניקוי יסודי...ממממ), הנחתי עם הצד הפנימי כלפי השמש. אחרי ארבעה ימים הם יבשים לגמרי. אבל לטעמי הם הכי טעימים כשהם חצי יבשים אחרי יום או יומיים תלוי בגודל החתיכה.
* עגבניות שרי: יצאו "צימוקי עגבניות" גורמה, אבל צריך לחכות המון זמן. אופציה אחרת היא לפתוח אותן לשתיים ואז הן ניהיות מהר מאוד.
* קרקרים מזרעי שיפון, כמסורת המטבח הפראי : לזה אני אחזור מאוחר יותר כשאכתוב על אוכל פרא. אבל בנתיים, כל מי שיודע על מה אני מדברת, תשכחו מתנור היבוש החשמלי כל עוד יש לכם שמש תל אביבית!!
* פלפלים (גמבות): אחרי שקיבלתי בטעות 3 קילו פיפלים במקום שלוש יחידות, לא הייתה לי ברירה... חתכתי אותם לחתיכות, השרתי ברוטב סויה (לא הרבה רוטב, שמים בצנצנת סגורה ומנערים מדי פעם, או הכי טוב להפוך אם אפשר). פרסתי בשמש וחזרתי לאסוף אחרי יומיים.
תגובות
מעורר חשק, טעמתי את המלון, יצא מדהים, בקיץ הקרוב אני אייבש כל מה שזז
(או שלא זז יותן נכון)
:-)
מתרגש לקראת...
האם גם מישמיש מיבשים כך?? הם קצת ירוקים לא בשלים לגמרי.
עדיף לייבש פירות כשהם בשלים ואפילו בשלים מדי. למען האמת זה בדיוק הדבר שעושים כשפירות כבר טיפונת בשלים מדי לטעמינו. הייבוש יהפוך אותם לאלוהיים לגמרי. בנוגע לפרי שאיננו בשל - אני הייתי מחפשת משהו אחר לעשות איתו - אולי החמצה. אני לא באמת יודעת, סתם תחושת בטן.
תודה! מעורר השראה! ותאבון.... : )