| נושאים בענף |
16/10/08
פרק חדש ובו יסופר איך העולם עוזר למתק'ה לא לקחת את עצמו ברצינות גדולה מידי
מידי פעם יוצא לי לקחת את עצמי ברצינות מידי
מה קוראים אצלינו בברנז'ה - התקף נוכחות
אתם מבינים - אני חושב שאני מאוד חשוב - וכך גם האנושות - ושאוי אוי אוי מה יהיה - ומה אנחנו עושים לכוכב - ומה יהיה בסופינו - ועוד כהנה וכהנה
אני בטוח שאתם מבינים למה אני מתכוון
ובכן בשישי האחרון אחרי מנה גדושה של שליליות והיחשפות בלתי מבוקרת לחדשות חטפתי התקף שכזה
למזלי הטוב בדוק באותו הרגע שמעתי קולות מוכרים ואצתי אל דלת ביתי מביט אל מקור הקולות -צרחות הכרוכיות מכל מקור
שם בשמיים ממריאים עם בריזת הבוקר -להקת עגורים העושים את דרכם אל משכן החורף באפריקה החמה - חולפים מעל באר שבע
ומיד נזכרתי כמה אני קטן - וכמה העולם גדול - והטבע נהדר ועצום - ושמחזוריו שורשים להם עמוקים מאין חקר - ועפאיו מסורגים עד אין גמר - ורווח לי קצת ופג צערי
עוד שנה חלפה ועוד אחת פועמת
ועולם כמינהגו נוהג
ולבי טס עם ראש החץ - הלאה אל מרחב אין גמר
מתמסר לכוחות הגדולים ולזמן האין סופי
תחל שנה וברכותיה
מי יתן ומעשינו הטובים ישתלבו בתכניות הגדולות של החיים
תגובות
מעניין למצוא אותך כאן. יישר כוח! (אלה שלח)
הי אלולה
כיף לפגוש אנשים טובים
וטוב שאת פה
להתראות בשמחות