בעלי החיים המבויתים תלויים באדם, ואינם יכולים להתקיים בכוחות עצמם. אם ייפתחו דלתות הדיר או הלול, לא יצאו החיות החוצה ויחיו חיים מאושרים, סביר יותר שייטרפו במהרה או ירעבו. העזים יחזרו כדי להיחלב. נכון, כך גם אמרו על העבדים הכושים – שהם תלויים בעבדיהם ושאינם מסוגלים לשרוד בעצמם, ונכון שקשה לראות מציאות אחרת מתוך המציאות הקיימת. אך בניגוד לעבדים, חיות הבית הן מין אחר מחיות הבר. היכולת לשרוד בסביבה טבעית נעלמה לאורך אלפי שנים של ברירה גנטית, ונוצרו תכונות אחרות, כמו כניעות וייצור חלב מוגבר. אם מישהו מכיר מקרה אחד של היטמעות חיות בית בסביבה טבעית – אנא יספר. היעדרם של מקרים כאלה הוא כמובן לא הוכחה לאי היתכנותם, יכול להיות שפשוט עוד לא נעשה ניסיון כזה.

נניח שאני קונה עז ותיש מדיר תעשייתי, "מציל" אותם. מגדל אותם בחווה שלי בתנאי טובים ומאכיל אותם בשאריות מהשדה – כך המחיר הסביבתי נמוך יחסית. ללא התערבות בחייהם הפרטיים, בשלב מסוים יולד גדי ולעז יהיה חלב בכמות גדולה משהוא שותה. אם לא אחלוב את שאר החלב, העז תסבול מכאבים. האם את החלב שנחלב יהיה בלתי מוסרי לשתות? על כך יאמרו, שזה ניצול של העז – אני מגדל אותה בשביל החלב שלה, אך האם כל רווח שלי הוא הפסד של מישהו אחר? האם העולם מחולק למרוויחים ומפסידים? לא נראה לי שלעז אכפת אם אני שותה את החלב העודף שלה או לא. יאמרו, שחליבה גורמת לעז לייצר יותר חלב. אני לא מבין כל כך בעזים, אך האם עז שמפיקה פחות חלב היא עז שמחה יותר? האם אם לא נהנית להניק? צריך לבדוק את זה.

בבסיסה של כל אידאולוגיה עומדת הנחת מוצא סמויה ושגויה, לדעתי, שיש בעולם התחלה ויש סוף. לדידם של אנשי האידאולוגיה, יש לחזור לנקודת "המוצא" ולהתחיל תהליך של שינוי שבסופו תוגשם האידיליה ותתקבע. נראה כי מבחינת הטבעונים האידאולוגיים, יש "לחזור" לעולם אוטופי שבו אין בעלי חיים מבוייתים. למצב כזה ניתן להגיע רק על ידי הרג ועל ידי מניעת ריבוי. ההרג פסול כמובן, ובעיני גם מניעת ריבוי תגרום לבעלי החיים סבל, כמו לבני האדם.

אמרו חכמים – ככל שהאמירה חדה יותר, כך היא פחות נכונה. ואכן, טבען של אידאולוגיות הוא להגזים בכיווני פעולה מסויימים ולזנוח לחלוטין אחרים. מעשינו היום יומיים גורמים סבל והרג לבעלי חיים במגוון דרכים – הירקות והפירות מרוססים ברעלים שהורגים חרקים ומכרסמים, שנאכלים ע"י טורפים המורעלים ומתים גם הם. הביוב שלנו מוזרם לנחלים ולים והורס את המערכת הטבעית – חיות סובלות ומתות. מותן וסבלן של חיות השדה והיער רחוק מעינינו, אך הוא לא שונה משל חיות המשקים התעשיתיים. האם עדיף לקנות ירק מרוסס מאשר ביצי חופש?

תגובות

טל-אל, תודה שעוררת אצלי תהליך מחשבתי מודחק, בין היתר מחוסר מוטיווציה, כי מלבד השיקולים הרוחניים והסביבתיים קיימים השיקולים הבריאותיים, ולמעט אולי יוגורט עזים, שגם לו יש תחליפים צמחיים, יש תועלת בריאותית בהימנעות ממוצרי חלב, שהרי אנו נגמלים מחלב-האם בגיל רך, כל-שכן חלב של בעל-חיים אחר. אני מניח, שרבים היו נמנעים מאכילת בשר, אילו היה עליהם לשחוט את החיה בעצמם. לעומת-זאת, ייתכן, שגידול עצמי של עז לחליבה עשוי לאפשר לי להתנהג אליה על-פי אמות המידה המוסריות שלי וליהנות מחלבה ללא ייסורי מצפון. גם הכרות מקרוב עם מגדל עזים ועם אופן ההתנהגות שלו עם העזים שלו עשויה אולי לפתור את הבעיה, בדומה לשאיפה להכיר את מגדל הירקות שלי כדי לוודא שהוא עומד באמות-המידה האקולוגיות שלי. עדיין אינני בטוח, שיש עזים שמחות, אולי עליי להתנסות בחליבת עזים כדי לחוש זאת באופן ישיר. ממה שיצא לי לראות, כגון כלבים שנושכים את העזים המתרחקות מהעדר ועזים הנמשכות בכוח לצורך חליבה, ואני מדבר על משקים לא-תעשייתיים, לא השתכנעתי.

-- אלון אלירן, 25/10/08

כמו שאמרת - תלוי במגדל. בכל אופן, הכוונה היא לאכילת מוצרי חלב וביצים לעתים רחוקות. אני מאד אוהב גבינות טובות, וההימנעות מהן יוצרת אצלי רגשות שליליים. זה כמובן עדיף על יצירת רגשות שליליים אצל העז, אבל לא בטוח שזה יוצר. כמה חודשים טובים של הימנעות ממוצרי חלב וביצים לא יצרו אצלי גועל כלפיהם, כמו שנוצר כלפי בשר אחרי שהפסקתי, וזה מעלה תהיות - האם זה הדבר הנכון בשבילי?

-- טל-אל, 25/10/08