הגענו לזורבה מוכנים להפריד אשפה. מה רבה הייתה הפתעתנו לפגוש אתר קומפוסט מקולקל וחוסר התלהבות כללי להפריד אשפה. לא ויתרנו והתחלנו להכין שלטים כמתוכנן. בערב השני לשהותנו באשרם, אחרי שכבר פוזרו הפחים מצוידים בשלטים מאירי עיניים, יצאנו אורי ואני לאתר הקומפוסט והתחלנו להזיז שם את האנרגיות (בפסטיבל רוחני עסקינן, אחרי הכול!).

הריח היה עז, ריח של אשפה שלא התפרקה יפה. דרכנו בבוצה, הפכנו את הסירחון על פיו והתחלנו ליצור ערימה, תוך שאנו מוסיפים גזם שהיה במקום. קשה לתאר את התרוממות הנפש שחווינו!

דיווחנו לקבוצה על החוויה במפגש הערב וקבענו לצאת למקום בכוחות מתוגברים למחרת בבוקר. לקח קצת זמן עד שמספר האמיצים הגיע למאסה קריטית, אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי בחברת קבוצה גדולה של פעילי עץבעיר, כולם אוחזים קילשון, מעדר, את או מצלמה, עובדים יחד במרץ וחשים יחד איתי את קסם הקומפוסט.

להפוך אדמה חולה לאדמה בריאה
להפוך זבל לזהב
להפוך ריח רע לריח טוב
להזיז, להניע, להזיע

האם זה מספיק ברור שאני חולה על קומפוסט? שאני ממליצה בחום רב (כמו של ערימה טובה) לכל אדם להתחיל להסתכל מקרוב על הזבל שלו ולעשות איתו משהו טוב?

כמו שאומר אלון: עשו קומפוסט! עשו חיים!

תמי