| נושאים בענף |
05/11/08
הטיט ואני
יום אחד הופיעה שקית צהובה בגינה. כנראה שארית מאיזה תיקון בכיכר או באחת הדירות. לא חסרים בגינה דברים תמוהים אז לא טרחתי להזיזה ממקומה וגם לא בדקתי מה יש בה. היה די ברור שמדובר בחצץ או בחול וחשבתי שיום אחד אגלה מה יש בה, ואולי יהיה לזה שימוש. כל כך הרגלתי אליה שהיא הפכה להיות חלק מהגינה.
ביום אחר ביקרתי בבית ביאליק, שם סגרתי עסקת חבילות שי לראש השנה. בין לבין פגשתי פועלים שעמלו על שיפוצים במקום ומכיון שעסקו בטיוח, התפתחה לה שיחה על טיח. אחרי ששמעו על מעשי בחדר האמבטיה, יעצו לי להשתמש בטיט, שהוא תערובת שיש בה סיד. נזכרתי שיאיר אכן הוסיף סיד בור בחלק מתערובות הטיח שהכין. אבל כל הסיד שהשאיר נוצל לסיוד הקירות אצלי באמבטיה ואחר כך אצל אריאל על הגג... הפועלים בבית ביאליק בכלל המליצו להשתמש בתערובת טיט מוכנה, ואחד מהם שלח אותי לפינה בחצר שם שפך שארית טיט שכזו. אספתי את השארית הביתה וניסיתי. אכן, התערובת שהתקבלה הייתה נוחה לעבודה, דביקה במידה, חלקה ונעימה.
עבר חודש. והנה נגמר החול מחצבה שהבאתי ממודיעין וגם החול האדום שיאיר השאיר, אז התחלנו להשתמש בסתם חול מהגינה. ואז פתאום נזכרתי בשקית הצהובה...
פתחתי אותה וראיתי חול. הוספנו את החול לתערובת, וראה זה פלא, התערובת יוצאת חלקה ונעימה... חשד הזדחל ללבי - אולי זה טיט? יצאתי לכיכר בהתרגשות וביקשתי עזרה מהפועלים הבונים כעת את ה"בריכה הביולוגית". שניים קפצו ובאו להציץ. הם לוקחים באופן קבוע נענע ושיבא מהגינה בהפסקות התה שלהם אז כבר עשינו הכרות דרך החלון. והנה הם כאן, בחצר, ממששים ומריחים את החומר כמו שאני בודקת שוקולד. "טיט" הם פוסקים וגל של גאווה ממלא את ליבי. הנה אני, האשכנזיה מתל אביב, למדתי להכין מלט וטיח ועכשיו אני גם יודעת מתי יש לי עסק עם טיט.
הזמנתי אותם לאמבטיה, שייראו מה אנחנו עושים. והנה הם בוחנים בשעשוע מסוים את טלאל שיושב באמבטיה עם קערית קטנה של תערובת טיח על ברכיו, עובד עם מסטרינה, מכסה את סבך הצינורות בשכבה יפה ונקייה של... טיט כמובן, מביט בהם במבוכה מסויימת. מוצפים ברגשי נחיתות, טלאל ואני מצפים לשמוע שאנחנו עושים שטויות - מה אנחנו מבינים בטיח ובריצוף, יהודים שכמונו? מה רבה הייתה ההקלה כשפועלים דווקא אישרו בחיוך שאנחנו עובדים ממש בסדר. ציפוי של תערובת מלט וטיט, ועליו כיסוי בשברי חרסינות אותם אנו מדביקים עם דבק קרמי מוכן. אפילו הרווחים בין השברים, שחששתי שהם גדולים מדי, זכו לאישור. ולמדנו גם שציפוי הטיח אטום וברגע שיושלם אני יכולה לחזור להרטיב את הקיר - כלומר אוכל לחזור להתקלח בעמידה! נפרדנו מהפועלים בידידות והם גם הבטיחו שיזרקו אצלי בגינה כל שארית של חומר בניין שאין בו צורך!
תגובות
רק רציתי לומר שאני לא התרשמתי מערביותם של הפועלים כסמכות בענייני בניה. זה יכול היה להיות גם סבא שלי שהיה פועל, או מי מידידי שעוסק בשיפוצים (בן, למשל, שגם עשה את חלקו באמבטיה). כמו כן, למרות שרבים מפועלי הבניין הם ערבים, יש מהם שלא מבינים דבר וחצי דבר בשיפוצים. העבודה בבניין היא לא חלק מערביותם. בקיצור - חוות הדעת של בעלי הניסיון אכן הרגיעה אותי.