שאלות ותשובות

כל יום שישי ב-9:00-13:00 אני במרתון יוגה, ולא יכולה להגיע. מה עושים?

נוכל להשאיר את הארגז שלך ב"מהפך" עם אנשי הגינה הקהילתית. הם עובדים עד אחר הצהרים. אם יותר נוח, אולי מישהו שגר לידך יוכל לקחת את הדברים אליו. אם לא תוכלי להתפנות אף פעם לעשות משמרת בשעות האלה, יש תפקידים שאפשר לעשות מהבית בזמנים אחרים.

למה לעבוד עם ספק ולא ישר עם החקלאי?

בועז מספק לנו גם ירקות וגם יבשים, מה שמאפשר לנו להזמין מה וכמה שאנחנו רוצים (בניגוד לחוות האורגניות שנותנות סלים קבועים, וליבואן שמביא שקים בגדלים קבועים) וגם להימנע משכירת מחסן, כי אנחנו בעצם לא מחזיקים מלאי. אז נכון, כל ירק בפני עצמו עולה קצת יותר ממה שהוא היה עולה אם היינו מזמינים אותו ישר מהחקלאי, אבל אם מכניסים לחשבון את השכירות זה יוצא יותר זול. בועז מגיע מעולם הקואופים, והוא חושב כמונו – אריזות רב פעמיות בלבד, צמצום המרחק שהמזון נוסע וכיו"ב. דרכו נוכל גם להכיר כל אחד מהמגדלים והיצרנים שלנו, ולדעת לאן הולך הכסף שלנו.

אז מה, אתם רוצים להכניס את כל תל אביב לקואופ שלכם?

ממש לא. מעבר לגודל מסויים, ניהול הקואופרטיב הופך להיות מורכב מדי ולא כדאי. אידיאלי היה אם בכל שכונה היה קואופ, בינתיים אנחנו עובדים ביחד. לפי מודל האמבה – נגדל ונגדל עד שנתפצל.

אהה... זה מאד נחמד כל הירקות וזה, אבל אני לא ממש יודע מה לעשות איתם..

ובכן, אתה לא היחיד. אבל יש כמה חבר'ה שכן יודעים לבשל, והם ישמחו לבשל ביחד.

איך זה יוצא יותר זול מבחנות?

אנחנו פועלים רק חצי יום בשבוע – כך אנחנו לא משלמים שכירות, אנחנו קטנים מספיק כדי שנוכל להתארח במרכז קהילתי או בבית של מישהו. אין אף אחד שמקבל משכורת, כי העבודה מעטה מספיק כדי שתתחלק בינינו בלי להרגיש. הדרך לחקלאי קצרה הרבה יותר – קונים בכמות מסחרית במחירי עלות.

אין לנו מלאי – אנחנו קונים רק מה שהחברים רוצים, ולא יותר. אין לנו טעם להזמין שמונה סוגי אורז.

למה זה יותר ידידותי לסביבה?

כי ביחד אנחנו יכולים לקבוע את התנאים של עצמנו – לא להשתמש באריזות חד פעמיות, להעביר כסף רק ליצרנים הגונים ונקיים ולא לבעלי הון, לדאוג שהאוכל לא מגיע יותר מדי מרחוק... כקבוצה נוכל לעשות את מה שאנחנו לא עושים לבד – למחזר אלקטרוניקה, לקיים שווקי קח-תן קבועים, לתקן רהיטים ישנים וכו'.