ביום חמשי, יום האירוע עצמו, מיהרנו להתכנס בעץבעיר טרם סגירת המעברים לכל מי שאינו תושב הרחוב ובעוד ההכנות בחוץ נשלמות, עמלנו על פחים משולטים להפרדת אשפה.

התַפאוּרה שמסביב החזירה את החוגגים אל הֶעבר של תל אביב הקטנה, עם תירס חם ותורמוס בִנְייר עִתּון. עץבעיר הִציע לחוגגים, המבקשים להיפטר מקלח התירס המכורסם, הווה ועתיד של הפרדת אשפה אורגנית וַהפיכתה לקומפוסט. והם נענו! מי בחצי חיוך ממהר, מי במלות חיזוק ועידוד ומי בשיחה מלב ירוק אל לב ירוק. וכמה מהם אף נכנסו אל הדירה האקולוגית פנימה להכרות, אחרים אמרו, שיבואו בהזדמנות.

בסיום הערב נותרה תחושה של החמצה מסוימת: התוכנית השגרתית על הבִמה הזכירה אולי, שמה שהיה הוא שיהיה, ועוד ארוכה הדרך ורבה. מי שקיווה, שנשיא המדינה או שמא איזה שר תועה יחצו את פתח הסלון האקולוגי, התאכזב. אבל מספיק להיזכר בקלחי התירס שהופכים ברגע זה ממש לקומפוסט תל אביבי משובח כדי להעלות חיוך של שביעות רצון.

בינינו, כשעל הבִמה חנה מרון, זהרירה חריפאי, עודד תאומי ואבי טולדנו, ובפיהם ביאליק, אלתרמן ושות', אפילו אני אינני מתלונן על ה"שגרתיות".

אלון

תגובות

כיף מאוד לקחת חלק בפעילות של עץ בעיר. ממלא מצברים, מרגיש נכון ומכוון. מסתבר שאפשר פשוט לאסוף כמה עלים יפים לשייק ולשתות לשובע, ולהדביק כמה יבשים אקראית - ויש לך כרטיס ביקור.

תודה לכל חברי עץ בעיר החביבים על ערב מהנה.

-- עתר פרידמן, 06/04/09

"התעמלות של לשבת-לקום בהשמיעם את "התקווה" שמונֶה פעמים ביום, תוך שהם בוחנים את הפטריוטיות שלנו, את שרירי רגלינו וַעֲצבינו האקולוגיים".
-כל הכבוד,סחתיין על הסבלנות

"והם נענו! מי בחצי חיוך ממהר, מי במלות חיזוק ועידוד ומי בשיחה מלב ירוק אל לב ירוק. וכמה מהם אף נכנסו אל הדירה האקולוגית פנימה להכרות, אחרים אמרו, שיבואו בהזדמנות."
- איזה יופי!!!!!!!!!!!!

הייתי בכנס ה - 100
היה גם וגם והרבה מהגם המשמח.
עצם העובדה שקראו לזה בסימן קיימות והביאו 14 נציגים \ ראשי עריות מהעולם ואת שיגארו באן כבר היתה התקדמות מבורכת.
ברור שהדרך עוד ארוכה.

-- מיכל, 06/04/09