| נושאים בענף |
שבע העצות לשומר/ת על הטבע בַחֲצרו/הּ
מאת אלכסנדר סעודה
1. כסח/י את העשב רק פעם בשנה - לאחר שהוא התייבש לחלוטין.
2. גזום/גִזמי את השיחים והעצים, רק אם זה ממש נחוץ וּבלתי נמנע.
3. השתדל/י לשתול את השיחים והעצים במקומות, שבהם לא יידרש גיזום או יידרש גיזום מועט ככל האפשר.
4. העדף/העדיפי עשבי בר על דשא שתול בֶחצר שלך: יפה יותר ובריא יותר.
5. הרחק/הרחיקי בעלי-חיים מהֶחצר, רק אם הדבר הכרחי, והשתדל/י לעשות זאת מבלי לפגוע בהם. במקרה הצורך ניתן להיעזר בַאֲנשים וַחֲבָרות, המַצּיעים שירות זה.
6. השתדל/י לכסות כמה שפחות שטח בבטון, אספלט או דשא מלאכותי.
7. זכור/זִכרי, כי כל פגיעה שלא לצורך בצמח תפגע גם בך בסופו של דבר. הימצאות צמחייה בריאה וַעֲשירה בֶחצר יכולה, לדוגמא, להוריד את זיהום האוויר בעְשְׂרות אחוזים!
שמור/שִמרי על הירק והוא ישמור עליך!
חשוב לדרוש גם מֵהרָשות המקומית לממש כללים אלה בשטחים הציבוריים.
תנו לעשב לצמוח ולפרחים לפרוח
מאת אלכסנדר סעודה
בני האדם כיסו שטחים עצומים בבטון ואספלט. כאשר התברר שקשה לחיות בעיר ללא ירק, החליטו שבכל זאת כדאי להקצות שטח מסוים לצמחים. וכך נקבע שבעיר צריכים להיות שטחים ירוקים שבהם גדלים עצים שיחים ועשבים-ואכן זה מה שקרה. ואז אמרו האנשים: האם נסבול שמסביב יהיו פרחים, פרפרים, דבורים, ציפורים, צמחים שיפחיתו את זיהום האוויר, ייצרו חמצן? לא נסבול זאת! לכסח, לכסח, לכסח!
את העשב צריך לקצור רק פעם אחת בשנה: בקיץ, כשהוא התייבש לחלוטין ולא יצמח עוד. בפועל, במקומות רבים מכסחים כל פעם כשהוא מעז לצמוח קצת. קשה אפילו לחשב את כל הנזק האקולוגי והבריאותי שזה מביא... יותר זיהום אוויר, פחות חמצן, יותר פחמן דו חמצני, פחות פרחים, פרפרים, ציפורים, פחות צל, פחות לחות, יותר חום. וכמובן בזבוז כסף.
כמובן שבשביל הצלת העשבים צריך עוד כמה דברים: הפסקת הריסוסים שמשמידים את הצמחים לגמרי ולא חלקית כמו בכיסוח, הקטנת הזיהום מכלי הרכב ועוד... אבל גם זה חלק חיוני ואליו הרבה פעמים לא שמים לב.
ראו אלבום תמונות עם הערות והסברים.
השאירו את השיחים בצורה הטבעית שלהם
מאת אלכסנדר סעודה
הנה אלבום תמונות, שמטרתו להראות, שהגיזום פוגע בצמחים והורג אותם. מלבד העובדה שזהו הרג ופגיעה ביצורים חיים ללא כל צורך, זה גם גורם לנזק אקולוגי ובריאותי עצום: תורם לזיהום האוויר ועוד. לחצו על התמונות שבקישורית כדי לראות את ההסבר לכל תמונה.
שמירה על השטחים הירוקים בעיר
מאת אלכסנדר סעודה
כיום מכסה השטח המיושב ע"י האדם חלק גדול מכלל שטח היבשה. בכל-זאת, הרבה משטח היישובים תופסים השטחים הירוקים, אשר כמסתבר, חיוניים לקיום בני האדם. בדרך כלל, כשמדברים על זה, חושבים רק על הגנה מפני כריתה ובנייה במקום. זה נכון וזה חלק מהמאבק, אבל העניין לא מסתכם רק בזה. יש בעיות גדולות מאוד לצמחייה בעיר שאנחנו יוצרים ולא תמיד מודעים להן.
בוסתניקה מזמינה לגדל מזון בבית
עוד ועוד אנשים חולמים על גידול מזון בבית.
אולי גם אתם, אבל... אתם זקוקים לעזרה של אדם מקצועי וּמנוסה?
יש מי שהופך את החלום הזה לבר־הגשמה.
מתוך חזון של עידוד גידול מזון בעיר וַהֲבאת הבשורה של גינות מאכל בעלות תוצר איכותי, המתוכננות לטווח הרחוק ולא רק לִמחיר זול, הקים אייל אנגלמאיר את בוסתניקה.
החברה מַצּיעה ליצור יחד עם הלקוח גינה שנותנת מענה לִרצונותיו וּצרכיו בהסתכלות הוליסטית.
כמו־כן, מַצּיעה החברה טיפול וטיפוח שוטף כדי לשמור על הגינה ברמה גבוהה, על יבול מתמשך ואיכותי ועל אסתטיקה.
מדובר בתהליך מתמשך, הכולל תכנון בשיטת פֶּרְמָקלצ'ר וּמפגיש את הלקוח עם עקרונות הקיימות המעשית.
לאייל ניסיון בַחֲבָרות גדולות וּותיקות בִתחום גינון הנוי, גינות גן וגג.
הוא עוסק בפרמקלצ'ר, גידול מזון בעיר, קומפוסט ואקולוגיה עירונית זה חמש שנים, חוקר ומיישם, מלמד ויועץ. בוגר קורס פרמקלצ'ר עירוני, קורס מלמדי פרמקלצ'ר, קורס תכנון יערות מאכל, וכיום בתהליך דיפלומה לפרמקלצ'ר.
היה שותף־בעלים ב"גינה מזינה", עסק להקמת גינות מאכל בעיר.
בין מגדלי עץבעיר.
אבא של מיקה גפן, גר בעץבעיר, מלקט בעיר ומחוצה לה.
כל יום לומד משהו חדש על העולם סביבו ועל עצמו.
אז אם זה נוגע בחלום שלכם, צרו קשר עם אייל, ויחדיו נתקדם לקראת חזון קירוב של גידול המזון לעיר!
eyal@citytree.net 0523-588350
סוף סוף גנני גינות מאכל עירוניות
בביקוש לגננים, שיקימו גינת מאכל עירונית, אנו פוגשים יותר ויותר לאורך השנים האחרונות. בדרך-כלל נאלצנו להיאנח קלות וּלהשיב, שעדיין אין מי שירים את הכפפה, ילבש אותה ויירתם לעבודה.
אז עכשיו יש. שני אנשים חיברו אחת ועוד אחת (ועוד אחת): אהבתם לדבר, ניסיונם בגינון וַחֲזונם לפרנסה מתִּקְיוּם. מדובר באייל אנגלמאיר וּבני ליפשיץ.
אז מה זה אומר? אם אתם כמהים לגדל בעצמכם צמחי מאכל בֶחצר, על הגג, על המרפסת או על אדן החלון, אם אתם רוצים לקטוף תותים ממְכלים בקומה החמישית וּזקוקים לעזרה בתכנון וּבהקמה, אם יש לכם חצר תל אביבית אופיינית, שיש בה יותר צל מֵאור, יש לכם למי לפנות: אייל, 0523-588350, או בני, 0505-495306, ישמחו לדבר אתכם וּלהכיר את תנאי השטח שלכם. אפשר גם לכתוב אל EdibleTelAviv@gmail.com . י
רון מלצר מגנן במאהלים
המאהל בִשׂדרות רוטשילד אינו מפסיק להפתיע במראות, שעד לא מזמן היו חלום: למשל, ברזייה, שעודפי המים מתוכה מנותבים אל ערוגה יפהפייה. למי תודה, למי ברכה? וּבכן, במקרה זה מדובר ברון מלצר, והוא בִכלל אינו תל אביבי.
המתלמדים של גלעד היו כאן
גלעד מרגלית הוא חבר של העץ, ומורה פרמקלצ'ר מהוותיקים שיש לנו כאן. הוא ממש מלווה את התנועה בארץ כמעט מההתחלה, ויש לו קורס מתלמדים נודד ומרתק, עכשיו במחזור שני. כמו במחזור הקודם, עץבעיר נמצע על מפת הנדידה של הקורס ואנחנו מברכים.
אז ביום רביעי, הצטרפו גלעד ומתלמדיו לרון אורן שלימד שיעור בבנייה בבטון במסגרת קורס השיפוצים שלנו. אחרי החלק העיוני, פרצו המתלמדים יחד עם משתתפי הקורס, בעבודה נמרצת.
מסביב לערוגת הספירלה רוצפו מרצפות שחיכו זה זמן רב לרגע המאושר הזה, ומסביב לעץ הוושינטוניה, הוקם תיחום מלבני סילקט ובקבוקים. הלבנים, כמו הבקבוקים, היו מונחות כאבן שאין לה הופכין, כבר יותר משנה. אין לתאר את תחושת הפלא, כשערימה של משהו שנראה כמו בלאגאן, ממלאת את ייעודה.
את הלבנים קיבלנו בירושה מגן הילדים הסמוך שעבר שיפוצים בשנה האחרונה. הבקבוקים נאספים מחברים של העץ שמגיעים לפה עם שלל שאריות שאין להם כתובת טובה אחרת.
והמתלמדים? אחרי העבודה בגינה, הם הצטרפו למי שעסק בתפירה בסלון, לסדנת מיטפח קצרה שבו למדנו איך עושים שייק מקשיו, בננות, אננס וירוקים, ואחרי שכולם שתו לרוויה מהשייק, ישבו לארוחת צהריים דשנה, ואחר כך, שיחה על אקולוגיה עירונית ומה עץבעיר עושה בנידון.
כולם הלכו לישון אצל מארחים תל אביביים, וגם אני הלכתי, עייפה ומאוד מאוד מרוצה! תודה!!
תמי
אז איך עץ נולד?
עץ יכול לבוא לעולם ביותר מדרך אחת - ככה מדהים הוא הטבע שלנו!
לאחרונה למדתי איך לעשות עצים חדשים על ידי ייחורים. קשה לי לתאר את ההרגשה שאחזה בי כשגיליתי ניצנים ראשונים בוקעים מהענפים שתקענו בעציצים, בהדרכתו של חיים פלדמן, בקורס הגינה האקולוגית בעיר.
אז מה למדתי מחיים?
לוקחים ענף, או שניים או שלושה מעץ שאוהבים. כל עץ? כן כל עץ, ולצורך העניין, כל צמח שהוא רב שנתי, אפשר לנסות לייחר. או שיצליח או שלא - אבל זה כל כך קל לנסות, אז לקחת בקלות ולעשות. עכשיו (חורף) זה זמן טוב לעבוד עם עצים שרדומים, כמו הגפן והתאנה, אבל בעצם עם כל עץ. האביב הוא זמן מצוין לעבוד עם עשבי תבלין למינהם.
בכל מקרה, מורידים לענף העץ את כל העלים והענפונים וקוטמים אותו באלכסון למעלה ולמטה, כל החתיכה יכולה להיות באורך 30 סמ' או יותר או פחות, בהתאם לגודל העציץ.
העציץ מלא באדמה פשוטה פשוטה, ממועטת תכולה אורגנית (כדי שהעץ שלנו לא יתחיל להתקמפסט!). מהדקים את האדמה טוב טוב.
תוקעים את הענף בכיוון הנכון, ואפילו באלכסון כדי להרוויח עוד מפגש בין הענף לאדמה. כל "עין" בענף היא פוטנציאל לצמיחה. זו שתיתקל באדמה תנסה להצמיח שורשים, וזו שתפגוש אוויר ואור תנץ ניצנים.
כבר אמרתי שזה מדהים כשזה קורה?
משקים יום יום, לא צריך להתאמץ יותר מדי אם יורד גשם פעם בכמה ימים (כמו עכשיו! איזה כיף!). מדברים אל הענף, מאמינים שהוא יכה שורש, למרות שזה כל כך קשה להאמין. ואז, אחרי כמה שבועות אומרים "וואו" גדול למראה הניצן הראשון. אחר כך כבר אפשר להעביר את שתיל העץ שלנו לעציץ יותר גדול עם אדמה מפנקת. ומאוחר יותר להעביר לאדמה ממש... אין אדמה? בטוח אתם מכירים מישהו שיש לו אדמה וישמח לקבל עץ במתנה - זה המתנה הכי טרנדית עכשיו! ואפשר גם לשתול עץ בגינה המשותפת, הקהילתית או העירונית...
אתמול בעץ, עשינו סדנת ייחורים לחבר'ה של מאסה קריטית, לכבוד ט"ו בשבט. היה כיף! תודה לכולם!
קורס הגינה מחזור א' עשה פלאים
מחזור א' של קורס הגינה האקולוגית בעיר הסתיים, ו-וואו! כל כך הרבה דברים קרו בגינה מאז שהתחיל. הספירלה המשיכה להתפתח, ערימות הקומפוסט התארגנו מאחורי משטחי הרמה כמו בכל חוות פרמקלצ'ר מהוגנת, בריכה הוקמה ואז פורקה, והכי מדהים, הקמנו את מערכת המים האפורים הראשונה של עץבעיר (בשיטה הפשוטה של אגן חיפוי), בהדרכתו של יהונתן תפוחי.
בקרוב נפתח את ההרשמה למחזור ב', והפעם, בזכות הקיץ נוכל להיפגש מעט מאוחר יותר. אני תקווה שמי שלא יכול היה להצטרף אלינו בסתיו בגלל השעה המוקדמת, יוכל הפעם להתאים את הקורס לסדר היום האביבי.
להתראות בגינה האקולוגית!
ערוגת ספירלה
מחזור שלוש עושה קסמים בגינת עץבעיר. הנה צמחה לה ערוגת ספירלה, כמו עוגת חתונה, והחתן אכן הגיע, בדמותו של היורה והשקה אותה יפה יפה.
ניצחה על המלאכה לימור בייגל המקסימה, ואני מקווה שנמצא את משפחת הצמחים הנכונה לתנאי הצל המאתגרים של הגינה.
מה עושים בקבוקים בגינה?
בקבוקי זכוכית משומשים משמשים אותנו למילוי שמן זית ממיכל גדול, אך יש מהם עודף גדול, וגם לא כולם מתאימים. לכן רבים מהם מוצאים את מקומם כחומרי בנייה, למשל, בגדר לערוגה, שהיא גם ספסל וגם בשבילים, הנבנים לאחרונה בגינה. האדמה בערוגות היא באיכות גבוהה, ובשטחים, שנועדו לשמש כִשבילים בין הערוגות וּבתוכן, אדמה זו אינה מביאה תועלת. לכן אנו מעבירים אותה למקום, שבו היא חסרה וּנחוצה, כגון הספירלה, שנבנתה באזור של אדמה חולית בִמיוחד עם שאריות של פסולת בניין. חופרים עד לעומק המתאים לגובה הבקבוקים וּמַנּיחים את הבקבוקים עם הפתח כלפי מטה, וכך, לאחר שממלאים את החללים בין הבקבוקים בַאדמה, נשארות תחתיות הבקבוקים גלויות וּמתלכדות עם פני הקרקע. האדמה המשמשת למילוי החללים היא אדמה באיכות ירודה. בקבוקים משמשים גם לתחום ערוגות. הםו מסייעים לַהגנה מפני קרה בחורף, בַאשר הם קולטים את חום השמש ביום וּמשחררים אותו בלילה, וּבקיץ הם מעבים טל, ואם הם מונחים בַאלכסון קל כלפי הערוגה, טיפות הטל זורמות אליה.
יום פורה של התנדבות
בעודה משמשת כר ללימודי פרמקלצ'ר, זוכה הגינה לִתנופת פיתוח. כך קרה, שארבע בוגרות של מחזור ב' של הקורס התייצבו באַחד הבקרים מלאות מרץ וחדווה בגינת עץבעיר והעבירו שעות ארוכות בַעבודה, שחלקה היה כרוך במאמץ לא קטן. תחת מעטה של אווירה חברית ונינוחה קמו והיו שני מבנים חשובים:
איתן מצמיח גינה אקולוגית
איתן יערי עוסק בגינון אקולוגי כבר שנים רבות. מקצוע ותחביב, או מוטב לומר אהבה. גינת ביתו שלא הרחק מכיכר ביאליק היא גן בוטני בזעיר אנפין. מחזור ב' של קורס הפרמקלצ'ר שלנו התארח לשיעור בגינתו מעוררת ההשראה, ואנו מתכוונים לחזור לשם עם מחזור ג'. במשך כַחמישה חודשים בחורף שעבר הדריך איתן מתנדבים במפגשים שבועיים של עבודה בגינת עץבעיר. במפגשים אלה הוקמו ערוגות חדשות, הורחב מגוון הצמחים בגינה, והותקנה מערכת השקיה בטפטפות וּמתזים. תוכלו לקרוא עוד על איתן בַענף החברים של העץ.