נושאים בענף |
07/07/09
ערוגה ראשונה בגינה החדשה
עורי שממה
|
לא קלאס
|
משרטטים תוכנית השטח
|
מביאים שתילים
|
מתקינים מערכת השקיה
|
מתחחים
|
מוסיפים קומפוסט
|
תוחמים בחומר מקומי
|
לפני הכול מנביטים זרעים
|
מראה מחדר המדרגות
|
מראה מהמרפסת
|
מראה מהמדשאה
|
עברנו! אנחנו בִפנים! כמתוכנן, הועברה אור-גינה-לי, הגינה האקולוגית של אוניברסיטת תל אביב, אל תוך הקמפוס, על-יד בניין כִתות הנדסה. בעקבות המעבר והפרסום הנרחב, שזכינו לו לקראת המעבר, פונים אליי רבים וּמתעניינים, וַאחדים אף הצטרפו בפועל אל צוות הגינה.
המפגש הראשון הוקדש להיכרות בין האנשים וּבינינו לבין השטח. המפגש השני נפתח בתכנון מפורט יותר של השטח, ואח"כ סימַנּו בהתרגשות רבה, תמימה וַאמִתית את גבולות הערוגות הראשונות בחוט. הוחלט להתחיל בשטח, הסמוך לבניין, שהאדמה בו נראית ידידותית יותר, והוא שְטוף שמש בבוקר וּבצהריים וּמוצל אחה"צ. במרכז השטח סימַנּו שלוש ערוגות מלבניות ברוחב של 1.5 מ' וּבאורך של 6-5 מ'. הרוחב מאפשר הגעה אל מרכז הערוגה, והאורך מאפשר לשתול בכל ערוגה קבוצה של גידולים, המתאימים לגדול יחד, וּבכמות הרצויה. ערוגות אלה הן "המעגל הפנימי", מעגל העיבוד האינטנסיווי, ובהן נשתול בעיקר ירקות, פרחים וצמחי תבלין. באזור המרוחק מהשביל וסמוך לעצים ולבניין הקצֵינו מקום לִצמחים מטפסים, כגון דלעת וּשעועית. שטח נוסף הוקצה לחיטה וּדגנים נוספים, שנזרע בסתיו, ואזור של מדרון הגבעה, בסמוך למדשאה, נראֶה מתאים לשמש כבוסתן של עֲצי פרי. זהו "האזור האמצעי", האקסטנסיווי למחצה. ראו השרטוט.
את הערוגות המלבניות נבנה בִשתי שיטות עיקריות: 1. ערוגה מוגבהת, כמפורט בספר "הגן הפורה" 2. תיחוח כפול, כמפורט בַאתר "הגינה האורגנית". לַהקמת הערוגה המוגבהת נקבל מגנן הקמפוס גזם וַאדמה ונשתמש בקומפוסט הבשל והבשל למחצה שלנו.
במפגש השלישי התחלנו בתיחוח הערוגה הראשונה ופיזרנו מעליה קומפוסט. כמו-כן, התקנו את מחשב ההשקיה, כך שבקרוב נוכל להתחיל לשתול וְלזרוע. ברשותנו שתילים רבים, שאת חלקם קיבלנו, ואת חלקם הנבטנו מזרעים, ויהיה עלינו להשלים זאת בִקניית שתילים נוספים. כלי עבודה וקומפוסט רכשנו. עקב עיתוי המעבר, לא נספיק, כמובן, למצות את כל גידולי הקיץ.
עוד יהיה עלינו להציב בקרוב את משטחי עץ לתיחום ערימות הקומפוסט.
בשבילי זו "סגירת מעגל", לאחר שסיימתי את התואר השני בפקולטה להנדסה, וכעת, כִסטודנט לדוקטורט בלימודי הסביבה, אני חוזר, משלים את ההתייחסות החסרה לאדמה, שאירחה אותי במשך כמה שנים, וגומל לה.
אלון